ניצנים

ניצנים

אותיות פורחות נשב בי הרוח

כעלעלים שנשרו

מעץ הפרומריה מול חלוני

בעת סערו של שר החורף .

שורות שורות

נטפו מליבי  עם בוא המטר

כדמעותי המדממות בי געגוע

עם רדת קדרות הקרה

ואין חובשן.

ואני שואלת:

האמנם ימשיך קולמוסי האוהב להדהד בכם

גם עם בוא האביב?

האמנם ענפי הנובעים ימשיכו בחג הפריחה

להנץ ניצני מילותיהם כשקדיה  הפורחת?

  לפרוח  בצחורם המווריד גם הלאה

וניחוחם עוד יגע באפכם?