דקה / נכתב ביום הזיכרון

דקה / יהושע מנחם רוזנברג

תְּקִיעוֹת רַבּוֹת הֵן,

תְּקִיעוֹת רַבּוֹת יָדַעְתִּי.

תְּקִיעָה לַקְּרָב

וּתְרוּעַת הַמְּנַצְּחִים.

תְּקִיעָה בְּיוֹם דִּין

צְפִירַת יוֹם הַזִּכָּרוֹן.

תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת בְּיוֹם שִׂמְחָה,

תְּקִיעָה עֲלֵי קָרְבָּן.

מַלְכֻיּוֹת, זִכְרוֹנוֹת ...

צוֹפַר אַמְבּוּלַנְס.

תְּקִיעָה שֶׁל הַיּוֹם,

שׁוֹנָה הִיא מִכֻּלָּן,

אַךְ דּוֹמֶה

שׁוֹמֵעַ אַתָּה בָּהּ

אֶת קוֹל כֻּלָּן.

מַלְכֻיּוֹת ...

מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַמִּתְחַדֶּשֶׁת

הַנִּקְנֵית בְּדָם,

דַּם בָּנֶיהָ שֶׁלְּזִכְרָם בָּאָה הַיּוֹם

זוֹ הַצְּפִירָה.

זִכְרוֹנוֹת ...

דֹּב, אֲרִיאֵל, יַעֲקֹב, נַחֲמִי, מקס... כֻּלָּם,

חֲבֵרִים שֶׁהָיוּ, שֶׁהֵם, שֶׁאֵינָם.

וְזוֹעֶקֶת הִיא -

זִכְרוֹנוֹת, אַל תִּשְׁכַּח!

אַל תִּשְׁכַּח בִּזְכוּת מִי עוֹמֵד הִנְּךָ כָּאן,

בִּזְכוּת מִי תֵּשֵׁב הָעֶרֶב לִסְעוּדַת הַחַג,

(הֵן בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה יָשַּׁבְנוּ עוֹד יַחְדָּו)

זְכֹר! חֲשֹׁב עֲלֵיהֶם

דַּקָּה.

וְיֵשׁ בָּהּ מִצִּלְצוּל פַּעֲמוֹן,

פַּעֲמוֹן פָּשׁוּט שֶׁל בֵּית סֵפֶר,

שֶׁקָּטַע לִמּוּדָם.

עוֹמֶדֶת אֻמָּה עַל רַגְלֶיהָ

דַּקָּה.

הַכֹּל יַעַמְדוּ -

כְּבִתְפִלַּת הַנְּעִילָה.

וְעוֹלָה הַתְּרוּעָה, עוֹלָה וּמִתְגַּלְגֶּלֶת בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא

בָּאָה לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד כְּאוֹמֶרֶת:

"לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה"?!

מִתְעָרֶבֶת בִּבְכִי מַלְאָכִים הַשּׁוֹאֲלִים:

אַיֵּה מַלְאַךְ הָאוֹמֵר: "אַל תִּשְׁלַח"?

מִתְעָרֶבֶת בִּבְכִי עַם,

בִּבְכִי הוֹרִים, יְלָדִים, רְעָיוֹת,

בִּבְכִי חֲבֵרִים

בִּבְכִי רָחֵל הַמְּמָאֶנֶת לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ.

אָזְנִי בָּהּ תַּבְחִין - אַזְעָקָה.

אַרְגָּעָה אַחֲרֶיהָ - אַיִן.

וְאוּלַי נִשְׁמַע בָּהּ הַיּוֹם אֶת קוֹלוֹ הוּא

הָאוֹמֵר:

כִּי יֵשׁ שָׂכַר לִפְעֻלָּתֵךְ

וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם?!