הטעם השרשי

נושמת לקרבי ניחוחך המשכר

כריח המור עולה הוא באפי המתגעגע.

עם בוא המטר ממתינה לך

קולפת אותך אט אט

נזהרת לא לפגום בגופך  הרך,

בציפה הצחורה העוטפת

פנימיותך הרכה ,

כמהה לינוק מלשד עסיסך.

יודעת-

שברגע שיבוא אל חכי

הטעם המתוק חמוץ שבך,

תרמיליך כפקועיות הנפתחות חרש

באיטיות חושנית

יגירו לקרבי

את הנוזל הקריר  הזהוב,

וטיפותיו ימתינו  על שפתותי לליקוק המוכר

לטעם המרווה עולמי והשרשי כל כך שבך.

הו,ענג צרוף,

מה נעמת לי בטעמך החורפי

 הארצישראלי והאהוב

תפוח הזהב שלי.

3.2.2010