לכאורה לא דובים ולא יער

ואין שום סכנה באוויר,

יושב משורר בקפה וכותב,

יום רגיל,

לב העיר

כמה מטר משם

אלישע הקרח נכנס למרכז שיקומי 

למקרים הקלים 

ופונה כמו תמיד לאחות חמודה

לקבל כמו תמיד

את המנה היומית

כדורים נוגדי דכאונות,

נוגדי כאבים עלולים, 

נוגדי הזיות, נוגדי חרדה,

נוגדי פיצולים 

נוגדי חזיונות עמוסי

זכרונות תת מודע.

כמה מטר משם

אחרי הגדר בספארי

שתיים דובים מביטות אדישות

בכיתות ילדים מרעישות

מחכות לפקודה

לכאורה לא דובים ולא יער

ואין שום סכנה באוויר

יושב משורר בקפה וכותב.

יום רגיל,

לב העיר

לכאורה לא דובים ולא יער,

יום רגיל לב העיר

ואין שום סכנה באוויר

יושב משורר בקפה

כותב שיר