רקמה לוהטת

השעון מתקתק שעות שרב.

שרה לשניים

 ובשירי מחאה מזמרת.

השעון מסמל לי כבר ערב,

בחירי חוטי אני בוחרת.

התכים מתפשטים בלהבותיהם

על הבד כשדה קוצים,

גווניהם הלוהטים

את שדות אהבתי  חורכים.

ואני קוויתי לרקום גם את הכנרת.

עם פעימות הזמן שחולף

אוויתי להוסיף לה שני מטרים החסרים

הכנתי ירוק של עצים לבן לשלגים

והרבה כחול

יוצרים מים רק בחלומות

ושרב של אמצע פברואר

מייבש פלגי

פוכר ידיו

מפלבל בעיניו

ושואל את אלוהים-

עד מתי תמאן מרקיעיך

אנו פה נמשיך לייחל לממטרים