אור/דודי

בס"ד                                                                                           22.2.2010

אור/דויד סמוכה

מעבר להר,

השמש זרחה.

אט, אט השכמתי,

לנוגה זיוה.

את היום האירה,

אותי היא העירה.

את קרניה שלחה,

את ליבי היא שִמְחָה.

החמה שזרחה,

הפיצה אורה.

זיו נגוהות,

ואור יקרות.

לחדרי היא חדרה,

מבעד תריס ושמשה.

את לבי חממה,

בקרני פז ששלחה.

במזרח זרחה חמה,

את הלילה היא גרשה.

את היום היא לי האירה,

חצי יקום איתי השכימה.

החמה שזרחה,

הפיצה אורה.

זיו נגוהות,

ואור יקרות.