משוררת נכה

אני משוררת פגה

עוד באינקובטור צדק הייתי דורשת

משמים אדישים

לפחות התנצלות

ראוי היה בלידתי שאמות

גם בחסד וגם בזכות שיש לי

אך כאן אני,

ואינני.

לא שפר חלקי עם חֵלְקיים.

עגונה אני

בכִסאִי גלגלים.

ליד שולחן סעודה

יאכילני אבי בכף.

ילדה נצחית של אבא

בסינר ובחיתול

משוררת פרטית

אהיה לו

שירתי – הייתי רוצה

תהיה אָיל סָבוּך בגבעת מורִיה

תשחרר אב עקוד

לרפאו מכאבו

להחלימו

שיסלח לעצמו

בבוא יומו

כשיעזבני השמיימה במרכבת אש

לתבוע עלבוני

ועלבונו