קו אדם קו שחור

[מפלס הכינרת  213-]

פעם אהבו נעורינו על חופייך.

והיום דברו אלייך ימי בגרותינו דברי כיבושין

הענקנו לך דברי קילוסין

קווינו שימלאו גדותייך מים.

את כל השירים שבעולם העתרנו לך

ולא היו אלה דיורים  בעלמא,

חיזרנו אחרייך כאחרי עלמה יפיפייה ונערצת,

ובא הגשם בעיתו ורביביו מילאוך  בחמלה

ורק ארבעה מטרים עוד חסרו

כדי שהשמחה תהא שלמה,

כדי שאגם חיינו ימלא חדווה

נעתר למבטך התכול

ורק עץ הדקל העתיק,  סתור השער על חופך חשב :