שלום? היתכן?!

שלום? הייתכן?!

קצה סבלנותי! מאסתי באמרות שפר למיניהן:

"שלום זהו דבר שאינו בר השגה",

"אדם מסוגל לעשות שלום רק עם עצמו",

"אויביי עדיין לא מוכנים לשלום",

"לא עושים שלום עם אויבים" (?! דהיינו לא עושים שלום בכלל?),

"השלום יבוא רק לאחר מלחמת השמדה",

"המלחמה היא מצב קיים כבר זמן רב, הצלחנו לחיות עד כה, למה לשנות?".

יש לי בארסנל שתי תשובות אוטומטיות, שלרוב מותירות אותי אל מול מבט מבולבל ואבוד:

1. כל הפוסל, במומו הוא פוסל. (אודה לכם על מראה מקום, חז"ל אך איני יודע איפה).

2. יש לשאוף לחיות באופן הטוב ביותר.

אם כן, דבר אחד אני יודע בוודאות. עובדה קבועה, שאינה ניתנת לשינוי – אני יודע מעט, מעט מדי. אז, בכל זאת, אנסה לבחון למה שלום הינו בלתי אפשרי.

* דרוויניזם – בני אדם נמצאים במאבק תמידי על הישרדות. יש אומרים שככל שפחות אנשים חיים, הסיכוי לחיות גובר. כלומר, נכריז על X אנשים כאויבים, נשמיד אותם וסיכויינו לחיות יגברו.

האומנם? בתגובה לניסיונות צמצום חיי אויבנו, הם מצדם יחרטו על דגלם את מזעור חיינו ובשותפות גורל, אנו ואויבנו נתחיל לשקוע בביצת המלחמה. חדי עין שכמותכם, וודאי שמתם לב למורכבות השילוב של מלחמה ושותפות גורל. ניגוד האינטרסים, מסריח מקילומטרים ולמרות זאת... אחזור לזה בהמשך.

* שנאת הזר - הינה טבעית ומאחדת. הפחד מהשונה, מהבלתי מוכר, מהחושך, מהערפל J, ידוע לכולנו מגוף ראשון. אני, ואולי גם אחרים, מעוניין להיות בשליטה ומפחד מדברים בלתי מוגדרים, שאינם נכנסים לשום תבנית מוכרת. בנוסף, אחת הדרכים הקלות ביותר לאחד קבוצה, היא שנאה כלפי גורם חיצוני, אחר.  - המצב בבית רע, זועק לתיקון, אך אין רצון לקחת אחריות? שנאת הזר הינה הסחת הדעת המושלמת.

האומנם? התעלמות מהמציאות היא חטא! אם צצה בעיה יש לפתור אותה. בפרט, אם יש דבר לא מוכר, רצוי לשאוף להכירו. אבל שנאה באמת מאחדת... רק שנאה מאחדת?! אחזור לזה בהמשך.

* מלחמת עמים – בעוד סכסוך בין אישי, ניתן לפתור בזמן סביר, מלחמה בין שני עמים היא עניין סבוך. איכות/ כמות. עוד חוק שאנו כפופים לו. זה הוא צ'רצ'יל שגרס כי: אינטליגנציית ההמון (mob), יותר נמוכה משל האדם הטיפש בהמון. כלומר, מלחמה שיכולה להפטר בקלות ע"י אדם חושב בודד, עלולה להיגרר במשך דורות, מפני העובדה המצערת שמעורבים בה יותר מדי אנשים.

אין 'אמנם', אין 'אבל', אין 'אולי'. זהו הקושי האמיתי במלחמות בין עמים – אז פשוט אגיע להמשך...

עד כאן הטפל, עכשיו לעיקר – מהו שלום?

בשתי מילים: שיתוף אינטרסים.

מכאן, שני תנאי יסוד צריכים להתקיים אצל הצדדים היריבים, כדי לאפשר שלום:

1. קיום אינטרסים.
2. רצון לחיות.