הגורים והגורה - פרשת הנאנסת

 הגורים והגורה 

בחווה אחת, חווה "צפונית", גרה להקת כלבים עם גוריה.

פעם תקפו גורי כלבי הציד גורת פודל אחת קטנה.

ישבה הגורה הקטנה בצד המלונה, זנבה בין רגליה, לא נבחה ולא אכלה.

גם הגורים האחרים שבמלונה לא נבחו, הרי כלב אוכל לעולם אינו נובח.

ראו גורי הציד שכך, חזרו ותקפו שוב ושוב את הגורה, עד שלגורה נמאס ואמרה להם "רק תזכרו, כל כלב מגיע יומו".

יום אחד הגיעו כמה כלבי שמירה למכלאה, לקחו את הגורים התוקפים, והעבירו אותם למכלאה. 

הגיעו כלבים אחרים לפתח המלונה כדי להבין איך דבר כזה קורה. החליט מנהיג להקת הכלבים שהוא לא מרשה לגורים לספר להם על המקרה, ואמר להם "ככה אנחנו שומרים על הלהקה והמלונה" !.

אמר לו אחד הכלבים האחרים "פה קבור הכלב?!". 

ואני אומר אכן גורים ללא "תקנה". לו הייתה להם תקנה, ודאי היו נשלחים כעונש למושבה מגדל. לא?!