פשטות אנושית ואוהבת

 פשטות אנושית ואוהבת

שם באולימפוס הם חיים

זאוס עם פוסידון והרמס משתכרים.

ואני ?

מאסתי בחגיגות דיוניסוס המזוייפות

 ברהב המילים המתיפייף

שקרקעיתו בקועה

 ותוכה-ריק.

חשקתי

רק בפשטות אנושית  חמה ואוהבת

ולא בבני אלים.

לא באלה שלשונם מתיימרת

שדרכם סוגה בשושנים ואולי

מיוחדת ואחרת.

לא חפצתי באלה

שאילנותיהם מניבים רק ערמונים משובחים

ששרשיהם עשויים תמיד ללא חת,

צמרותיהם נוגעות ברקיע,

ובדיהם עושים נפשות

רק לעלעליהם ולא לאחר.

עשרת מונים אהבתי את אלה

שחייהם פכים קטנים

של טוב לב

שפכפוך הכלה

זורם מפיהם

והם משקים בו את אדמתי

ברכות  סובלנית מענקת