החטוף - תסריט אופטימי

תסריט אופטימי.

כל דמיון בין הדמויות בתסריט והמציאות בשטח הוא על אחריות הקוראים בלבד

רופאה פסיכיאטרית מוסלמית קיצונית ויפה חברה בארגון החמאס, מבקרת במרתפי  הכלא את החייל הישראלי החטוף  במסגרת  סיורים  מקצועיים  של רופאים עזתיים שלומדים על התנהגויות של חטופים בתנאי בידוד ממושכים. מבטה נתקל במבטו של החייל הצעיר והם  שניהם נלכדים ברשת האהבה.

פרקים שלמים מלאי תהפוכות, התלבטויות, תככים, מזימות  וסמני שאלה עוברים עליהם לאורך כל הסדרה המתמשכת.

האם החייל  הישראלי החטוף, ילך שבי אחרי הרופאה הפסיכיאטרית שבהמשך העלילה תגאל אותו מבתוליו המיוסרים ותשתחרר אותו מהכלא המבודד לגור יחד אתה בדירה מפוארת בדמשק בזהות בדויה, האם החייל העברי יבגוד במולדתו ובמורשתו ויצטרף לשורות החמאס?

ואולי הרופאה היא בעצם סוכנת סמויה  של המוסד והשב"כ שמעורבים בהתפתחות העלילה?

האם בהמשך העלילה המסתעפת יבואו החטוף אשתו וארבעת ילדיהם אל בית הוריו למפגש מרגש עד דמעות?

איך שלא נביט על זה מימין או משמאל  התסריט הוא תסריט דמיוני

ועל נתניהו בלבד מוטלת החובה לקבל  החלטה אמיצה ולהשיב את גלעד שליט לביתו ומולדתו?

פתטי בפתה -  תסריט פרטי

אני שבחלומות הכי פרועים שלי  משחק שחמט על ספסל האבן בפיאצה בגן העיר כנגד סרגיי,

 רב אומן קשיש שזכה פעם באליפות טשקנט בברית המועצות לשעבר לפניי

 שישים שנה ומנצח אותו.

 אבל אשתי בראש של  רקודים אשתי, איפה היא ואיפה שחמט 

ככה שערב אחד  אני מוצא את עצמי עושה קולות של חדוות נעורים במסיבת ריקודים

 בפאב  תל אביבי אפוף וצפוף  סופר תצעדים  אחד לאחד

ונתקל בסיבוב באיזה נסיך סלסה צעיר ומיומן ונחמד בעיניה,

 אפשר לרקוד עם הבת זוג שלך הוא שואל, הוא בעצם אומר

וחוטף לי אותה בלי לחכות לתשובה בניענוע מסחרר.

 אני סולח לעצמי וחוזר אל השולחן, מוחק את ארשת העלבון מהפנים,

 נותן לחשדות להעלם, מחכה שהרקוד ייגמר.

 ואז מזמין אותה למסעדה סינית אינית לארוחה רומנטית לאור נר

ומוסיקה חרישית שלא מחייבת אימוני כושר וקצב מי יודע מה.

 אבל כמו תמיד בקומדיית מצבים אני מסתבך עם התפריט ובוחר בפלטת  פירות ים  לשניים

משקשק סביב סביב החיה עם המקלות ומנסה ללכוד בתנועת מלקחיים 

את הצבעוני הרוטט הזה.

 אבל פרי הים הערמומי קולט בזווית העין שלו את התרגיל מתחמק ממני ונשפך עם כל הרוטב על המכנסיים. 

 אני לא מאבד את העשתונות ולא עוזב,

אוסף את שארית כבודי וכוחותי  הולך לחומוסיה שממול לוקח פיתה חוזר ואוסף את כל הסינית אינית לתוכה ומנגב....
ואז שנינו חוזרים הביתה, מתקפלים אל המטה ונרדמים בכפיות, ואני כמו תמיד מנצח את סרגיי.....