אוטוטו את משוחררת. את קולטת? את משוחררת, לא משתחררת כמו שכולם אומרים כשהם מסיימים שנתיים שלמות בצבא. ובתור אזרחית, את כבר לא מוכרת את נשמתך לצבא. ואת בטח כבר יודעת שללבוש מכנס וחולצה באותו צבע, זה לא כל כך 'שיק'. ומהר מאוד תביני שסימנים פגאניים כגון פלסטיק על הכתפיים לא בהכרח מעידים על איכותו של האדם, להיפך!
יהיו כאלו שיחשבו שהם יודעים יותר טוב ממך על שאת צריכה לעשות בלוח זמנים שלך, (שימי לב שלא אמרתי לו"ז כחכמנו בכוח.), אבל יש לך יתרון, את קובעת את לוח הזמנים שלך. את ורק את. וחוצמזה, כבר אמרנו שהמילה לו"ז היא נלוזה, ואת לא חייבת להשתמש בה.
אני כבר מכירה אותך, את לא נראית כמו הטיפוס של אוהבת כובעים, ובטח ובטח לא מוצאת נחמה בצבעוניות של הכובע, אולי אהבת בהיותך חיילת, אבל הלו...!! זה כבר פאסה מבחינתך! וזה די יפה שאת לא שמה חגורה במכנס ואפשר לראות את הפס של התחתון הצבעוני, חשבת איך זה יראה אם חיילת תעשה זאת? NO WAY יקירתי, חיילת תשים חגורה, גם אם המכנס לא נופל לה, וגם אם הוא צמוד פחד! ומאחר ואת לא מסתובבת עם אישורים להתגלח, את יכולה להשאיר את השערות ברגליים כאוות נפשך, (לא שבצבא היית חייבת אישור להורדת שערות ברגלים, אבל רק לידיעתך.) ולהתקלח, גם לזה אינך זקוקה לאישור, את הרי יודעת שאם לא תעשי זאת, לפתע תגלי את עצמך לבד באמצע תחנה מרכזית ההומה. (מן הסתם בגלל הריח הנורא שתתחילי להפיק מתחת לבית השחי.) ובכלל יקירתי, אם בצבא היית מחוייבת לצחצח את נעליך, הרי שבאזרחות את צריכה לדעת, שכמה שיותר מאובק, ככה את יותר IN.
וכמה נפלא שאת תקבלי תמורה כספית תמורת מה שתעשי בעבודה, אפילו אם תכיני לבוס קפה באמצע היום, הוא לפחות יודה לך בנימוס, ולא כמו המפקדים המצויים שחושבים שאת חייבת להם. וכמובן שיהיה לך מספיק כסף לקנות לעצמך פלאפל, ולא להידחף לדוכני ה'דודות' המתוקות והחינניות ליד תחנת האוטובוס. וסוף סוף, יקראו בשמך האמיתי... שוב לא יקראו לך 'חיילת! בואי הנה!' תחזרי בשעה טובה לשם המקורי אותו קיבלת בלידתך.
תחשבי על זה, כשתתקשרי למרפאה האיזורית, לא תענה לך שום פוסטמה משועממת שמקללת כל דקה את זמן שהייתה במקום, להיפך, במרפאה האיזורית תענה לך מזכירה נעימת קול, ותשאל, 'במה אוכל לעזור לך, גברתי?' את קולטת? גברתי! החיים הטובים!
ושוב תחזרי לאיכותו של נייר הטואלט הרך עם ציורי הכלבלבים, שוב לא נייר זכוכית, שישאיר את חותמו הכואב. אזרח שווה נייר איכותי ומפנק!
תוכלי לשוב לשיר במקלחת, א' בגלל שתהיי שם לבד ואף אחד לא ישמע את הזיוף הנורא, ו-ב' מי אוהבת לחלוק את המקלחת שלה עם עוד שבע בנות שתוקעות בך מבט ומרכלות על הקטע שלא גילחת את בית השחי כבר חודשיים? תחשבי גם, ששבע הבנות האלה, בהתחשב בתנאים שיש בצבא, לא ישנו איתך באותו חדר... תוכלי לנחור כמה, ואיך שאת רוצה... בצבא זה פשוט בלתי אפשרי, כי בטח תהיה שם אחת 'מורטל' שתתלונן אחר כך כל הבוקר שלא נתת לה לישון, ושבגללך היא עייפה.
מעכשיו, את יכולה להגשים את הפנטזיות שלך, את יכולה בתור התחלה להתחיל לעשן גראס. בלי החשש להיתקל בחיילת מחיל הרפואה שבמקרה רבה אתמול עם החבר שלה, והחליטה להיטפל עליך ולבקש ממך בדיקת שתן פתאומית, ככה באמצע היום בלי שתהיי מוכנה לזה נפשית, ופיזית. שלא לדבר על בדיקה במכונת אמת! ועוד פנטזיה שחייבת להתממש לך, והיא לשבת בבית קפה ראוי לשמו, כך ששיא ההתרגשות שלך לא תיראה כמו שאת יושבת ב'קפה עזריאלי', איזה בית קפה ראוי ומבוקש יקרא לעצמו בשם הזה? תחשבי 'קפה ג'ו' זה נשמע הרבה יותר טוב! ואם על פנטזיות מדברים, 'להקפיץ' – זה רק טקילות, ואוכל סיני. נכון שזה נשמע יותר מסעיר כשזה לא צבאי? כך שאין ויכוח על זה... על כן, את נקראת אזרח. וחייך אינם נתונים בידיהם של מפקדים, ואת אוכלת כשמתחשק לך, ולא בשעות של בית חולים גריאטרי, האוכל גם יותר טעים – באחריות! את לא חייבת לחיות את חוקי הג'ונגל בתור לחדר האוכל, ורק מפני שבמסעדות ראויות לשמן תמיד ישנה מארחת חתיכה שתוביל אותך לשולחן.
ואיזה כייף להתרווח ב'מיטה וחצי', ולא תחלמי בכלל על סקיבאס, כי הגירוד הזה לא נמצא על השמיכה הריחנית שאמא סידרה במיטה שלך, והיא בטח לא תגיד לך לנקות את השירותים, (אלא אם כן את אוהבת אותה מאוד ורוצה לעזור לה בפרץ של התלהבות). בצבא לא היתה לך ברירה, וזה היה נורא.... שירותים ציבוריים וכל העולם כבר עבר שם. עכשיו תחשבי חיובי.
טיול שטח, תזכרי, זה טיול ג'יפים, ולא מה שניסו להכניס לך לראש בצבא, ו'מודיעין', זה ה –INFORMATION כשנטוס לחו"ל (טיול בנות, אלא מה?). וכשנגיד בפעם הבאה 'שריון', זה יהיה כשנראה צב בפינת החי.
ה – ג' המוכרת חוזרת להיות אות בסדר האל"ף בי"ת, והיא תמיד 'גימל היא גמל גדול' כנאמר בשיר הישן והמוכר, לא עוד מטרה נעלה. אפילו ה'רגילה' בתור אזרחית, היא כבר לא שם עצם.
אזרח. איזה שם נפלא. ואת בהחלט יכולה לבחור את טעם המעדן שאת אוהבת. לא עוד 'דני' וניל או שוקולד. ואם כבר מדברים, תוכלי לחזור לציוויליזציה, ולשוב לאכול את ה'דני' שלך (או המעדן שבחרת) בכפית. כן, יש דבר כזה, לא עוד המזלג שגם בקושי תופס את המרקם המעדני הזה, וגם משאיר לו ל'דני' הזה טעם של טונה, השאריות של ארוחת הערב. פשוט כפית, איך לא שמעו על זה בצה"ל? ואם על אוכל מדברים, על השוקולד האזרחי רוב הסיכויים תמצאי על האריזה ציור של פרה, ולא תמצאי בשום פנים ואופן שוקולד בקופסת שימורים.
ואת יכולה להירגע, אם יאמרו לך שיש לך 'ירוק', אז זה רק הפטרוזליה שאכלת לפני חצי שעה בסלט, ושבעוונותיה נתקעה לך בין השיניים. ו'אדום' יקירה, זו עקיצת יתוש. תאמיני לי.
ועכשיו, כשאת יוצאת לאזרחות, את יכולה להתרווח לך בכורסא, וללמוד שיש עוד שירים חוץ מרשימת השירים הקבועה שאת מתוודעת אליה שלא באשמתך ב'גלגלצ'. את יכולה לשחק בינך ובין עצמך בניחושים, איזה שיר יבוא אחרי השיר של 'נינט', ולא אחרי השיר של 'שלמה ארצי' שמושמע כל שעה עגולה ב'גלגלצ', וזה תמיד השיר של 'שקירה'.
מחר את אזרחית, את לא חייבת להכניס חולצה למכנסיים, המונח 'להלבין' יתייחס אך ורק לחולצות ולכסף, ואף פעם לא ללילות, יהיה לך את כל הזמן שבעולם להגיד מילים שלמות ולא תקצרי אותם יותר, תקני נעלים אורטופדיות, ותהיי רשאית לבחור איזו גומייה שאת רוצה לשיער, גם אם זה יהיה וורוד מזעזע. פלאפל זה אוכל!! והארון שלך יתמלא בבגדים צבעוניים, שוב לא תראי את ה'חאקי' החיוור. (ה'חאקי' האזרחי יפה יותר. בדוק.) ועד גיל 60, לא תתלהבי במיוחד לקשט את את עצמך באביזרים או סיכות מצועצעות למינהן. (כשתגיעי לגיל 60 נדבר, ונראה מה נעשה בנידון).
בקיצר, תחיי בדמוקרטיה, ואמא תפנק אותך, ולא תצטרכי לשים נייר טואלט על האסלה, לא יהיו לך יותר מפקדים, ותוכלי לקום מתי שאת רוצה, לא ב - 5- בבוקר, כדי להספיק למסדר.... תשכחי מה זה פק"ל, ותתחילי דיאטה אם העלת 7 קילו בשנתיים האחרונות. וארוחה ב'עזריאלי' תיראה לך כעוד חווייה שעברת בחיים.
בכלל, חייך יראו הרבה יותר מלאים, ולא יסתכמו בתיק ת"ש ותיק רפואי. אז, שימי על עצמך כמה צמידים ושרשראות שאת רק רוצה, אפילו פירסינג בטבור אם יש לך אומץ, כי ממחר את אזרחית. וממחר את מתחילה לנשום מחלון חדרך, ולא את האוויר שאחרים כבר נשמו.
מאחלת לך בהצלחה, ותקווה שתתקדמי בחיים.... בלי דלי של מים על הראש כשזה יקרה. את עדיין צעירה (מחמאה!!!) אבל בוגרת בשנתיים לפחות.
