היד / נעמי רוזנברג

הַיָּד

 יָד חֲרוּצָה

תּוֹפֶרֶת, מְאַחָה, מַטְלִיאָה טְלָאִים

בַּסְּדָקִים וּבַקְּרָעִים הַזְּעִירִים

שֶהוֹפִיעוּ בִּי פִּתְאֹם.

יָד אַמִּיצָה

תּוֹמֶכֶת בִּשְעַת מְעִידָה,

מַעֲמִידָה שׁוּב עַל הָרַגְלַיִם

וּמֻנַּחַת לָהּ עַל הַכָּתֵף.

יָד עֲנֻגָּה

מַשְׁקָה אֶת עֲרוּגוֹת הַפְּרָחִים

שֶׁצָּמְחוּ בִּי עִם שַחַר

לוֹחֲשִים אֶל הַשֶּמֶשׁ.

יַד אָמָּן

צוֹבַעַת בִּשְלַל צְבָעִים סַסְגּוֹנִי

שִטְחֵי מִרְעֶה וּשְדוֹת בָּר

הָרוֹחֲשִים בְּמַעֲמַקַּי.

יַד אוֹהֵב

לוֹטֶפֶת אֶת הַלֶּחִי