סיפורים

תגשימי לי פנטסיה

׳×׳’׳©׳™׳ž׳™ ׳œ׳™ ׳₪׳ ׳˜׳¡׳™׳”.doc

תגשימי לי פנטסיה...
כן את, מה יש, תגשימי לי.. למה לא ?!
יש לי פנטזיה אחת מהסרטים, כבר שנים.
הרי את בעצמך אומרת שאת סקרנית לגבי וגם יודעת שאני לא מסוכן,
אז למה לא ?!
לא, לא על ארבע !  גם לא לקשור אותך מול הראי !
ולא, גם לא לבוא מאחורייך... רגע, שניה,

יה- מתלהבת שכמותך תני להשחיל מילה...

 

לא כל אלה... מה למה ?!

כי פנטסיה זה צריך להיות, משהוא שעוד לא עשיתי.

והפנטזיה שאני רוצה שתגשימי לי היא קצת אחרת, שונה מכל אלה.

רואים אותה מתממשת, באופן מושלם, כמעט בכל סרט.

הנה תשמעי, אבל תשבעי, שאת לא צוחקת עלי.


אוקי, תקשיבי...

מעולם, אבל ממש בכל החיים שלי, לא יצא לי להזמין מישהי ל"דרינק"
ושהיא תגיד לי,  "כן".
כלומר, אולי היא הייתה אומרת כן, אבל יצא לי רק פעמיים, שלוש לנסות.

לא יותר. לא היה לי אומץ יותר. זה נראה לי נורא מפחיד וקשה.

 

 

פעם אחת הייתי ממש קרוב. זה היה בפאב בתל אביב
"
והיא הייתה יפה קצת משונה", עצובה ובודדה.
ישבה עם כוסית משקה, בהתה אל מרחבי הים, כמו מצפה לאהובה שיחזור משם...
והסתכלתי עליה הרבה והיא עלי קצת וחייכתי והיא חייכה גם..
ופתאום היה את השיר הזה, של השמן הזה, עם הפרחים והכינורות הדביקים...
ואמרתי לעצמי:
"
אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה, אם אין כאן ביצים ?!"
ואזרתי אומץ ונשמתי וקמתי והתחלתי לפסוע ישר מולה "בנון שלטר" חשמלי וגברי כזה.
כבר הייתי ממש קרוב ואז הגיח העגל המגעיל הזה שלה מהשירותים
והתחיל... ללקק לה את האוזן, ככה באמצע הפאב, כאילו הוא מלקק לה
אני לא יודע את מה..

איכס... !
והמשכתי ללכת לשירותים אפילו שלא באמת בא לי להקיא.

 


והייתה עוד פעם אחת, גם בפאב, בניו-יורק דווקא. שם היה לי יותר אומץ.
"
קאן איי ביי יו אה-דרינק" ?
ובמקום שהיא תענה לי כמו בת-אדם, היא התחילה לצעוק לי לתוך האוזן

כל מיני הברות משונות, עם המון רוק ואלכוהול.
 "
נייך, ניוך", וגם "בוסטה-שלטוזה"
ולקח לי המון זמן להבין, שזה שאני לא מבין, לא קשור לשמיעה שלי
וגם לא לרמקולים הגדולים של ניו-יורק,

ושהיא לא באמת, מקללת אותי..

פשוט, אנ'לא מבין מילה בגרמנית.

 

 

 ואת הפעם ששנינו יצאנו טמבלים. עם הדוגמנית ההיא.
ודווקא שאלתי כמו שצריך הפעם...

"הלו, הו', יפיופה! שנסדר אותך עם איזה דרינקו קטן ?! "

והיא חייכה אלי במאור פנים, כאילו ישבה וחיכתה לי שנים,
גם סובבה אלי את כל הכיסא המסתובב שלה
שעליו היה כל הגוף האלוהי שלה ואמרה :
"
תודה לך, "שאס", נשארה לי כאן עוד טיפה"
הרימה את הכוס בתנועת "לחיים" ותוך כדי מבט עמוק אלי לעיניים,
הורידה כוס מלאה וודקה, בשלוק רוסי אחד.
אחר חייכה אלי בידידות והביטה חליפות בי ובכיסא הפנוי שלידה.
אבל לא הייתי מוכן..  זה לא היה בשום תסריט מכל אלו ששיננתי

לעצמי בחזרות, זה ממש לא היה פר... הופתעתי.. נדהמתי..

טוב, זה באמת מדהים. מי יכול לצפות ממדהימה שכזאת, שתשתה לכבוד ש"ס !?

בכלל מה לרוסיה יפיפייה ולרב עובדיה ! ?

אז אמרתי לה רק:
"
אה.. טוב...סליחה, לא ראיתי שאת כבר שותה"
והסתובבתי והלכתי לעבר המקום שלי ומעבר לו,
אל פתח היציאה מהפאב והמשכתי הביתה.
בדרך שאלתי רוסיה זקנה "מה השעה"

היא באדיבות רבה ענתה,

"שאס, שאס" הפשילה שרוול ואמרה שעשר

והבנתי שזה הזמן להבין שיצאתי טמבל בפאב..

אבל גם היא !!!
הייתה צריכה להגיד רק, "כן"

בשביל מה כל ההתחכמות הזאת שלה "יש לי עוד טיפה"!

מי שאל אותך, כמה יש לך  ולמי את מצביעה בבחירות...

שאלו אותך אם אפשר לקנות לך..

מה א'כפאת לך להגיד "כן

במילא, לא את משלמת.

 

 

והייתה את הפעם ההיא, הבלתי נשכחת ובלתי נסלחת.
שם לקח לי שעות לאזור אומץ. עד שהחלטתי ללכת על טקסט טבעי והכי פשוט:
"
האם תואילי, עלמתי להתיר לי לרכוש עבורך גביע שיכר"
"
לא !!!"

וסובבה אלי את האחורה שלה.
אבל ה"לא" שלה היה כל כך  כועס ועוין,

כאילו רק רע, עשיתי לה כל החיים שלה.

כוס אימא שלה, מאז לא ניסיתי עוד פעם.

 

 

 

נשארה הפנטזיה.
מה את לא מבינה? זאת כל הפנטזיה..
אה, זה פשוט, הנה זה הולך ככה:
את יושבת לך במקרה על הבאר. סתם באת. אני יושב כמה שולחנות מימך. זרים,

לא מכירים בכלל. במקרה, בטעות, נוצר קשר עין. אני מחייך, את מחייכת.

אני בא ושואל, "הי, אפשר להזמין אותך ל...."
איך נכון יותר להגיד, לדרינק או למשקה?
לא משנה העיקר הוא.. שאת עונה לי
ב"כן !!!"

 

 

מה את צוחקת?
אמרנו שלא צוחקים על פנטזיות.. כן זאת הפנטסיה שלי.
די בחייך, אז מה אם זה מיושן, זה לא אומר שגם אני כזה.
הרי זאת רק פנטזיה..

 

מה נעשה אחרי הדרינק, את שואלת ?
אה, אם השיחה תעלה יפה, יענו, תזרום לנו,
נוכל לזרום משם לחוף הים, זה ממש קרוב.
לא, לא יהיה לך קר, אביא לך מעיל.

אחד בטוח יספיק לך, לא צריך ארבע, קיץ עכשיו..
נהלך לנו, על החוף ואת תוכלי לעשן כמה שאת רוצה ומה שאת רוצה, כמו שרצית בפאב.

את תספרי לי עוד על הילדות שלך ועל המפלצות שהכי, הכי הפחידו אותך כשהיית קטנה.

אני אגלה לך סודות שרק אני ידעתי. כמו למשל על המכשפה הרעה שגרה אצלנו בשכונה

ועשתה את עצמה כאילו היא סתם "אישה זקנה"

ואני אצחיק אותך ואולי אפילו, אם נרצה אז קצת, קצת נתחבק וזהו..

 

 

טוב, אחרי זה נדון בפנטזיה שלך..
בכלל איך נכון להגיד, פנטסיה או פנטזיה ?
באמת, את בטוחה !?
שלי זה עם סמך... ושלך זה עם זין !?  לא, לא ידעתי...

 


לא, לא באותו ערב... ככה, כי זה לא מתאים באותו ערב..
אוף את והקשירות שלך, בפעם אחרת ..
מסכימה ?
אחלה..
רק....תשבעי ש...
את עונה לי
ב.."כן"


יש !!!
סוף.... סוף !!!

תגובות