סילון קטנטן

השיר מצייר תמונה עדינה וסמלית של מעשה קטן—השלכת אבן למים—וההשפעה החולפת שהוא יוצר. האדווה שנוצרת ומתפזרת מדגישה את הארעיות של הרגעים ושל המעשים, ממש כפי שהאבן עצמה נעלמת.

החיים הם מסע, וכל מעשה, ולו הקטן ביותר, יוצר השפעה רגעית לפני שהוא נמוג. הזקן בשיר מסמל את ההמשכיות—הוא רואה את ההשפעה החולפת אך אינו נעצר, אלא ממשיך הלאה בדרכו, כמו האדם במסע חייו.

יפה כתבת צביקה היקר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק