השכול מתהפך בגננו

הַשְּׁכוֹל מִתְהַפֵּךְ בְּגַנֵּנוּ כְּחֶרֶב, / פּוֹקְדֵנוּ הַשְּׁכוֹל, בֵּית-אֵם וּבֵית-אָב. / עִם שַׁחַר יָצָא נַעֲרֵנוּ – עִם עֶרֶב – – / בָּא בֹקֶר. תַּם יוֹם – הוּא לֹא שָּב. // הָיָה נַעֲרֵנוּ – עֵץ זַיִת מַכְסִיף, הָיָה – צַפְצָפָה חֲלוּמַת הֶעָלִים. / הָיָה נַעֲרֵנוּ – אַלּוֹן מַעֲנִיף. / הָיָה הַתָּמִיר בַּדְּקָלִים! // נוֹלָד נַעֲרֵנוּ בְּצֵל הַגִּלְבֹּעַ. / רֻחַץ נַעֲרֵנוּ בְּנַחַל חֲרֹד. / נַעֲרֵנוּ שֶׁלָּנוּ! הַטּוֹב, הַגָּבוֹהַּ. / אֲהַבְנוּךָ עַד צְחוֹק וּדְמָעוֹת! // [...] הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּצוּק הַגִּלְבֹּעַ, / הָיָה – כִּמְעוּף נְשָׁרָיו נֶאְדָּר – / אַמִּיץ וְנוֹעָז וְגָבוֹהַּ-גָבוֹהַּ / עַד אַחֲרוֹן רְגָעָיו מוּל הַצָּר. – – // הַשְּׁכוֹל מִסְתוֹפֵף בְּעִמְקֵי אָהֳלֵינוּ. / הָיָה בִּנְתִיבֵנוּ הַשְּׁכוֹל כְּעָמִית – נוֹשֵׂא בְּכַפָּיו אֶל חֶשְׁכַּת אֲבֵלֵינוּ / נֵר יָגוֹן, נֵר גָּאוֹן – אֵשׁ-תָּמִיד

"מקור ראשון" עתון נכתב ע"י רבקה