בלילות אפלים/דודי

בס"ד                                                                                           6.4.2010

בלילות אפלים/דויד סמוכה

העולם עת סער,

עת חשכו הימים.

משחור הלילות,

היו אפלים.

רכבות ארוכות,

עמוסי יהודים.

מטען של ונשים,

ילדים וזקנים.

לטבח כצאן,

ללב כבשנים.

לתאי גזים,

מול כיתות יורים.

ברעב בצמא,

באין רחמים.

נפלו שדודים,

ללא רוח חיים.

את קולם שזעק,

אלוקים לא שמע.

עליהם השטן,

עמד ושָׂטם.

שש מאות ריבוא ,

בני עם "נבחר".

נבחרו להיות,

לאֵפֶר ועָפָר.