ניתוח זמני

לו יכולתי להגיד הכל,

בלי אופציית הלקאה עצמית,

היה לי מקום לשקול...

להפריש לנפשי האישית.

לבלות קצת על אי בודד,

לחדד את מוחי הנודד.

לשפץ את מקבץ הצבירה,

שקיבל אסמכתא לשירה.

לו ידעתי לתרגם אהבה,

נקייה מזדון ומריבה,

היה לי אומץ לחלום...

על אובדנה, או שובה.

גם נוסטלגיה רכה, ישנה.

כזו שיודעת להדביק, לרתק,

קשיש, צעיר ועולל בן שנה,

גם עצב מטריד לשתק.

הזמן חולף בלי לזכור הכל,

רק ניתוח זמני משופץ.

היה לי גם זמן לשקול ולשאול,

בלי עזרת מסיכה או שכפץ.

כך אפשר לנטרל המצפון,

שרבץ כמו צינון עונתי.

הקטין דאגה לגודל אפון,

כך יצר מן המנון משפחתי.