עצים

העצים שסביבנו צומחים מחדש בדיוק

כאילו כבר היו כאן

בפעם אחרת.

זה חלק מהבטחון של הגובה והנסיון

לגעת בשמיים

גם אם השורשים סימו סיפור

ולא נמצאו ידיים.

כך אכלנו מהפרי המתוק כדי לגלות

את האמת

ולנסות את האלים באין הסופיות

לתשוקה , לגוף ,לדרכים

בין הערביים.

והנסיונות לשוב ולצמוח ולהסיר

קליפה אחר קליפה

כמו הביטחון של הגובה

להביט בשמיים

ולא לסלוח.

אפשרות השלילה בתוך רצף היחסים

מתמשכת  בתוך הזמן כצורה מורכבת

כאילו כבר היתה כאן

מפעם אחרת,

והשחור שבתוך הלבן נע כמוסיקה מקרית

זה הבטחון והגובה והנסיון

של זיווג בתוך גרוש

להביט בשמיים

ולא לראות את עלי הכותרת.