סיפורים

חתולים חיתולים וכל השאר./ יעל כרמי גבאי ©

  חתולים חיתולים וכל השאר./ יעל כרמי גבאי © 

אמצע מאי, תחילתו של הקיץ. החמסין , הבטלה  החתולה והקוצים  באו אל הגינה.

החתולה השחורה השמנה שכבה פרקדן על הגדר משזפת גב ובטן ואחר כך, משועממת רצה אחרי זנבה.

ובעוד היא חגה ומסתובבת , מבקשת  משהו להפיג  את השיעמום . צדה עינה את לאקי הבלונדיני של השכונה, בשמחה היא הרפתה מן הזנב הסורר , וזינקה מן הגדר לעברו.

 

לאקי לא מאלה ש'מתמסרים בקלות', תנו לו רק לרוץ, לשוטט כל היום מסביב לחצר ולחפש אוצרות – קניתם את עולמו. כל השאר לא מעניין.

 

ולאקי,  תמים שכמותו,  בתחילה לא הבין מה זו רוצה ממנו, אחר כך

הוא יילל , נס על נפשו,  הגיע עד שולי שמלתי, שם המתין עד יעבור זעם.

 

זה היה הרגע שהרגשתי צורך להתערב וללמד את החצופה לקח שלא תשכח.

לך ללמד חתולה לקח... 'לא סופרת אותי בכלל'.

זו הייתה משימה קשה להסביר לה,  שלאקי לא מעוניין.

ליבי לחש לי : כדאי לדבר איתה בטוב... יש לה זינוקים  מדוייקים, וציפורניים ארוכות  עשויות פדיקור, בלי לאק.

 

בלי לאק, ועם לאקי מתחת לשמלה, פניתי אליה במתק שפתיים:

- הי מוצי, פוצי , שמוצי , או איך שלא קוראים לך, יש לי כמה דברים  לאמר לך.

לא, לא צריך להתקרב, גם מרחוק לימדו אותי לדבר(ואפילו לשתוק, כשצריך).

לקחתי טווח בטחון,  לאקי כבר השמיע קולות,  של מי שרצה להיוולד אל אור היום.

החתולה עשתה אוזנה כאפרכסת ובחנה מתי לתת זינוק נוסף אל לאקי. 

טובים השניים מן האחד, חשבה.

 

- תראי מותק, זה לא בסדר, את חתולת רחוב, על גג פח לוהט, ולאקי שלי הוא כלב בית. הוא רק בן שנה . בגילו אני עוד לא מחפשת לו כלה..

יש לו שיער בלונדיני  חלק, בלי פאן ובמקומות החבויים- היכן  שדבוקים לו מסטיקים, יש לו גם קצת שיער מסולסל. ככה את מקבלת עסקת חבילה , גם חלק, גם מסולסל.

 

אמנם , אין לו עיניים כחולות,   אבל גם כך  הוא אחלא גבר,  מסתובב כל היום ברחוב. חתיך הורס  שמחפש, מה שנקרא.
לפנייך הוא לא התחיל עם אף חתולה.

הלבנה?  כן אחריה הוא רץ קצת בשכונה אבל, לא משהו רציני,  ברוב המקרים לא השיג אותה והיא פשוט נעלמה.

 אך, אותך?  אם תשארי יחידה בעולם, הוא לא יבחר אפילו לא בעיניים עצומות.

תציצי בראי ממי, עם פרצוף כזה אני הייתי מתביישת להסתובב בגינה של השכן, היכן שהקוצים חומים יותר.

וחוץ מזה,  את לא מעניינת לו את הבלורית הזהובה שמסתירה לו ת'ראייה.

ובכלל ,את יודעת, חתולות שחורות  זה סימן נורא...

 ומה לאמר לך,  מנישואי קרובים, לפעמים יוצא ילד דביל.

אל תגידי לי שאתם לא קרובים, את בגינה והוא בקומה הראשונה, אתם קרובים ממש מדרגה ראשונה...

רגע, בלי שקרים, הוא לא 'עשה לך עיניים', ובכלל אפילו  לראות קשה לו כי הבלורית מסתירה הכל, את הראייה, את הקוצים בגינה, וגם אותך השמנה.

תראי במחוזותינו זה לא מקובל, להתנפל על החתן, לפני שמביאים את ההורים, לפני שמבררים, את יודעת, אנחנו דתיים.

וכמו שאני מכירה אותך, את לא עושה לאף אחד חיים קלים ולפעמים את שולפת ציפורניים וזה לא כל נעים.

האמת ,ללאקי שלי, מאמיל'ה הייתה פגישה עם כלבה שלא נתנה לו מנוחה,  היא הייתה כמו עצם בגרון, הוא מזמן רצה להיפטר ממנה אבל, היא לא רצתה, הכלבה.

 

שימי לב,  לאקי הוא כלב מאוד נוח. נכון לפעמים הוא שורט קצת ת'דלתות ופה ושם הוא לועס גרביים ישנות ואפילו חדשות.

 אבל, הוא גם די חכם, אתמול הוא ראה אפילו מבט...

פוליטיקה ?  לא הוא לא מתעניין, מקסימום הוא שולח לפעמים מבט אל הבת של השכן...

תראי הכל חיובי מוצי, פוצי, שמוצי, הוא לא מרטיב, שלב החיתולים עבר מזמן, גם מטרנה לא תצטרכי לקנות לו , הוא לא בררן,  הוא אוכל הכל - משרוך נעל ועד אבזם.

גם  את האוכל הדיאטטי שלי... את יודעת עם המצב הכלכלי, זה ממש חסכוני.

הוא אורב לי קרוב לצלחת, אוכל במקומי קריקרים, פלפלים או מלפפונים.

בזכותו ירדתי פלאים, את הדיאטה הוא שומר במקומי, ואני נשארת  רזה, רעבה ומרוצה.

כן, אני יודעת,  הוא עדיין טמבל קטן, אבל זה הקטן גדול יהיה

 

הוא לא שר במקלחת,  זה יתרון, ככה לא מזייפים.

מה שכן, הוא נובח בלי הפסק, כן, לפעמים הוא נח, כשהוא ישן...

וזה מפנה לך ת'זמן לעשות הכל- קניות, נקיונות, וגם לאכול לו בסתר, את הנקניקיות והשניצלים, שנשארו לו מאמש .

ככה תחסכי, לא תצטרכי לבשל אפילו לעצמך.

 

יש לך כבר נדוניה?  קנית מגבות, מצעים?
רציתי שתדעי,  בלילה לאקי לא ישן  בערסל, הוא מעדיף על מיטה עם  מצעים נקיים. 
ואם תתחתנו, לא תוכלו לגור אצלי, פה זה לאאא
המלון  של פולטי, פוצי מוצי, או איך שלא קוראים לך.

.

ומה עם שפם מותק, את לא עושה, וגבות,  בית שחי? פוי ככה לבוא לחתונה , תתביישי.

 

ואם אחרי כל זה את עדיין מעוניינת, תתקשרי מחר. היום הוא נח , ראה אותך נעשה מצוברח.                                           

       

                                  

        יאללה ביי   יעל כרמי גבאי © כל הזכויות שמורות למחברת

תגובות