שירים

ציפור כלואה

נשמה פצועה

מדממת פצעייה

במילים תובעניות

מצולקות

כשריטות אשמה

לא ברורה,

מונחות בצל

התהיה האנושית

לתסכול נפשי.

 

צביטות מרמה

חולפות במעופן

אל חלונות

החופש ההזוי

כציפורים כלואות

בכלובן

בבדידות אינסופית.

 

 

07-06-06
 
 
מוקדש באהבה לד.ש.

תגובות