אַחֲרֵי מוֹת- קְדֹשִׁים/דודי

בס"ד                                                                                                          21.4.2010

השבת קוראים שתי  פרשות סמוכות בספר ויקרא את אַחֲרֵי מוֹת- וקְדֹשִׁים,

אַחֲרֵי מוֹת- קְדֹשִׁים/דויד סמוכה

אחרי מות שני בני אהרון,

נדב ואביהוא,

אהרון מקבל סדר חדש,

ביום הכיפורים לעבודה במקדש.

העבודה נעשת ע"י בכהן הגדול,

 שלובש בגדי לבן,

בניגוד לאפוד ולחושן שלובש כל השנה,

ומזכיר את חטא "עגל הזהב".

ביום הכיפורים מקריב הכהן.

שְׁנֵי-שְׂעִירֵי עִזִּים, לְחַטָּאת; וְאַיִל אֶחָד, לְעֹלָה.

גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה, וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל.

לעזאזל המדברה לכפר על עם ישראל.

יום הכיפורים הוא "שבת שבתון"

יש איסור על אכילה ושתייה.

מושבתת בו כל עשייה ומלאכה,

כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם:

  מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ.

הפרשה ממשיכה בהליכות שחיטה כשרה וטרפה.

כִּי-הַדָּם הוּא, בַּנֶּפֶשׁ,יש לכסות את דם החיה.

כִּי-נֶפֶשׁ כָּל-בָּשָׂר, דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא,

 וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּם כָּל-בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ: 

"אחרי מות" מסתיימת באיסור גילוי עריות,

אִישׁ אִישׁ אֶל-כָּל-שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה"

דינים אלה מטרתם לטהר את החיים,

ולהבדיל את עם ישראל מכל העמים.

פרשת "קְדֹשִׁים" כשמה כן היא,

מטרתה לקדש את עם ישראל,

דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם-

-קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

 אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ,

אין לשבת המקום ההורים,

ואין לסתור את דבריהם הנאמרים,

לשמור השבת בה שובת צור עולמים.

מצוות בין אדם לחברו,

לֹא, תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. 

לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל;

 לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר,לא תגזול את עמלו.

וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל,

לא לתת עצה שאינה מועילה,

לאדם שלא מבין בדבר,

וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.

לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט—לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל,

וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל:  בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. 

לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ. לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ: 

לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ.

לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ,

אל תזכיר לו חטאי העבר,

בבוא חברך לבקש טובה,

אל תעשה חשבונות קטנים,

 אל תשמור שנאה ואיבה.

ויותר מכל הצווי שהוא יסוד התורה,

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:

עליו אמר רבי עקיבא,

זה כלל גדול בתורה.

לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט,

 בַּמִּדָּה, בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. 

 מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק,

 אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק--יִהְיֶה לָכֶם: 

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר;

 וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט. 

 י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט:

  לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, הדאגה לאוכלוסיה החלשה,

וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם--לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ.

 כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ-

הפרשה מסתיימת ,

מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן;

פרשה זו מדברת לכל אדם ואדם,

בן דתי בן חילוני,

מדברת על כבוד הדדי,

כיבוד אב ואם,

הדאגה לעני לרש וזקן.

לא לרמות במשקל,לשפוט משפט צדק,

לכבד את הגר,לשמור לשון הרע,

פרשה שווה לכל נפש,

פרשה חשובה כדי להיות  אדם.

שבת שלום  ומבורך