מסדרונות

לפעמים במסדרונות האלה

צעדתי בשקט על קצות אצבעותיי

כדי לא להעיר את השדים סביבי

לפעמים במסדרונות האלו

כרעתי בלי מילים על ברכיי

כדי לא לאמת את החשש שבלבי

ולפעמים במסדרונות האלה

פגשתי במבטך

והושטתי לך יד

כי הייתי לבד, אני הייתי לבד

לפעמים במסדרונות האלה

עלו בי שברי זיכרונות

של בדיחות שרק אותי הצחיקו

ומחשבות משוחררות

לפעמים במסדרונות האלה

הבטתי בקירות אפורים

שעליהם תמונות שחורות התלויות כמו עגילים

ולפעמים במסדרונות האלה

פגשתי במבטך

ולא השבת לי יד

והייתי לבד, אני הייתי לבד