שירים

כשחר המסתלסל

 
שחר מפציע, זורח אלי בנדיבות,
משלח זהוב חיצי סילסוליו לעברי.
נאחזת בזנב שובלו המתנחשל,
רוקמת בינותיו מסע יומי,
רוכבת על אוכפו אוחזת, כנזם זהב,
מתמוגגת מקישוטיי המרחבים הפשוטים.
על גבו אסתחרר עד ייתמו שעותיי.
באופק שכבות של שקט מבליחות,
בשברונו של יום גווע, אשוב אל נחלתי.
 

תגובות