חול הים

 

היא יושבת על חול

היא כותבת מילים

שהים ימחק

שהדמעות יימחו

היא כותבת מילים לזכרה

מילים שלא ייזכרו

 

***

 

היא נכנסת לים

משילה שמלתה מעליה

כפות רגליה נוגעות

בשולי הצדפים

בשולי הכאב

בשולי המילים ששקעו בה

שחרטו בה קמטים על הלב

 

***

 

דמעותיה זולגות על גופה

המיים יימחו היא לוחשת

ונכנסת

וטובלת גופה בגלים

ונמחית

עד שלא נותר דבר למחות ממנה

עד שלא נותר לה זכר

 

***

 

היא נכנסת לים וטובעת

בלי קול

בשקט

מניחה את ידיה על ליבה

היא יודעת מה היא עושה

היא יודעת הכל

היא בוכה

 

***

 

עוד מעט היא תוכל לשכוח הכל

עוד מעט לא יישאר ממנה זכר

עוד מעט זה רק היא והים

שישטוף, וימחק

וישכיח

אותה מעצמה

אותה מהעולם.

 

***

 

וישכיח