יצירות אחרונות
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (1 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
מאתמול / לאמי ז"ל (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (3 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (8 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
את וציפרים (6 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (5 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
סיפורים
עד שירד לך דם מהעינייםתסתכלי למציאות בעיניים. עיניים יפות יש לה, כחולות, וחברה בלונדינית יש לה, מחבקת אותו על רקע נוף והנאות. תסתכלי למציאות בעיניים, ואל תחביאי את התמונות.זה כאן מולך, הוא במשקפי שמש יפה מתמיד, והוא רק שלה... שלך? חה! הצחקת אותי! לך שייך רק דף מגובב במילים שחורות. תסתכלי לה טוב טוב בעיניים, למציאות. ותמשיכי להפוך לעצמך את הבטן. עוד שניה אני מקיאה עליה, על המציאות. אבל זה לא יעזור בכלום. היא עומדת מולך. מחייכת בשיער מתנופף. זה מגיע לך בסך הכל, לקבל בחילה מהמציאות. את לא ידעת לשמור על מה ששלך, אז כדאי שתתעני, עוד ועוד ועוד... זה מגיע לך. ועמדי מולה זקופה, מול המציאות. בסך הכל את כבר מתורגלת בכאב. תעמדי זקופה מול מה שבחרת, כי הכאב הפך להיות אורח קבוע בביתך. לפעמים הוא ישן על ידך במיטה, אבל לא הרבה, כי כשאת הולכת לישון את בורחת למציאות אחרת. רוב הזמן הוא מסתובב בבית ומגיח פתאום עם איזו תובנה קטנה, ואז את בורחת ממנו ומסתתרת מתחת לשמיכה. יש לה עיניים כחולות, למציאות. ושיער רך, חולצה שחורה, ומשקפיים מגניבים. ושיער בלונדיני מתנפנף מחבק אותה, היא מקושטת בחולצה עדכנית צבעונית.תגידי לעצמך את זה שוב ושוב, ותסתכלי על זה, תסתכלי עוד, עד שירד לך דם מהעיניים. אולי אני אלך לקניון, ג'ינס חדש יקשט לרגע את המציאות. אני בטוחה שזאת שמחבקת אותו עכשיו, ומתגרה בי בתמונה שהוא מתגאה ומשוויץ בה, בכלל שכחה איזו חולצה היא לובשת, גם סחבה מרגישה כמו הבגד היפה ביותר בעולם, כשיש את מי לאהוב, כשיש ממי לקבל אהבה בחזרה. תסתכלי למציאות בעיניים, הכחולות, היפות, שאת רק רוצה לטבוע בתוכן, להתמהל בתוך הגוף הרך שלו, רכוש של מישהי אחרת... חה חה חה, זה כל כך עצוב שזה מצחיק. את ילדה מטומטמת. תכאבי את חוסר הקבלה של מבוקשך, תאכלי מהמחשבות, תקבלי בחילה מהתחושות, תשרפי בחשקים המושתקים. תסתכלי למציאות בעיניים, תשפשפי את האבק של מילותיו המהתלות על האהבה שלכם, תנדפי את ענן החלומות שלך. את מסוגלת להסתכל לה בעיניים, הרי, את כבר מכירה את הכאב. מכירה לעומק, על כל בוריו והשפעותיו, זו המציאות, זו המציאות שלך. סרט רע למדי, אף אחד לא נהנה לראות גיבור ראשי שרק סובל. אבל זה מה יש, מותק, תכבי על עצמך טראומות מודחקות. הלוואי שלפחות היית יכולה לבכות. מישהו מתנדב לתת לה סטירה? אה, המציאות כבר עושה את זה כל הזמן.אבל היא עומדת זקופה, מסתכלת לה בעיניים, והאמת? שהיא אפילו לא צריכה לבלוע את הדמעות. היא רגילה להיות ילדה מוכה, הסטירות כואבות, אבל הדמעות יבשות. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |