ימים תמימים- נסיון ראשון בפזמונאות

ימים תמימים

בבית בפאתי השכון

שם ים זכרונות צפון

שם מצוי עולם ילדותי

שם ידעתי חמדת נפשי.

פזמון: והזכרונות ממלאים חיי בהדרם

נותנים לי כוח להתמודד עם העולם,

כי שם החלו ראשית חיי

שם הנצו כל אהבותי.

היו אלה ימים תמימים ויחפים

בם שיחקנו עד צאת הכוכבים,

רצנו בשדות חרציות

הושטנו ידיים אוהבות.

פזמון: והזכרונות  ממלאים חיי בהדרם...

אלה היו ימים של פלא מאוהב

בם מזרח ומערב דרו יחדיו,

ימים בהם אנשים פתחו ביתם

ובערב חגגו עם משפחתם.

פזמון: והזכרונות ממלאים חיי בהדרם...

היו  ימים בם הרחובות היו מרוצפים בחול

 לרקיע היה אז צבע יותר תכול,

בחצר גידלו ירקות ותרנגולים

 ונעורו התושבים העולים

עם קול רינת הצפורים .