מסתכלים

מסתכלים זו בזה ברנסאנס של

יום חדש

נוצה השוקעת ברגע נכון בפשרה

של אהבה

לשכוח את הגושים האפלים

בסכנה של זרים אחד לשניה.

יופיטר שולח יד לכוכבים

לאן עוד אפשר להגיע

בתנאי שהבדוד יהיה מתחת לכפות השמיים

לאחוז את הידיים

אין תחולת זמן

בפשרה של אהבה.

תחילת הזמן תלןיה במראה בתרגום

של ירח מלא

שם זה תמיד הדבר

הנכון לעשותו

כאור כסוף וחליבי

משחק האמת עוד מזהיר את העתיד

אפילו שהפשרה היא באהבה.

מסתכלים זו בזה בראנסנס של

יום חדש

עוד נהפוך את הברזל לזהב

וניתן לצל את שקיעתו האחרונה

ככה זה שתחולת הזמן תלויה

בפשרה של אהבה.