חזרה ליצירות
סיפורים

עכשיו!

רמי ט | (27/05/2010 21:27) | 74 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
לקרוא עד הסוף או לא לקרוא בכלל!!! =] =] =]


*♦ לפני שנים רבות, חי לו בשקט ילד קטן וחמוד בשם יאיר. הוא אף פעם לא

*♦ היה נותן לזולת. לעולם לא התחשב באחרים, ותמיד – רק לקח. אפילו על חיוך קטן - תמיד

*♦ התקמצן. באופן קבוע הוא היה במצב רוח טוב, שמח ונלהב

*♦ אך ורק אבל אך ורק כשהוא היה מקבל. לתת לעולם לא יכל, אך לקבל – תמיד בשמחה.

*♦ וכשראה עני ברחוב או קבצן בשכונה – תמיד אבל תמיד נהג

*♦ לעבור, בהתעלמות, ולומר לעצמו "למה שאתן לו?" מבחינתו זה נחשב לו כמו אסון, סך הכל קצת 

*♦ לתת לו כסף! כל ילדי השכונה הכירו אותו בתור

*♦ "יאיר הקמצן", בקושי אהבו אותו. יום אחד פנה אליו יעקב,

*♦ התורם הנדיב הכי "צדיק" ונותן בשכונה, ואגב

*♦ כך שאל: "למה? למה כל כך קשה לך לתת?". יאיר אמר לו שאף פעם

*♦ הוא לא היה מקבל כלום מאף אחד, הקהילה בקושי הייתה תורמת לו,

*♦ ולכן לא צריך לתת חזרה. דרך אגב, הזכרנו כבר עד כמה יעקב הנדיב הזה היה עניו?

*♦ ובצניעות וענווה כמעט תמיד סירב לקבל "צל"שים" ומתנות הוקרה

*♦ אפילו תמונות ומזכרות "תודה" יוקרתיות שקיבל מארגונים לא תלה על קירו. 

*♦ תמיד תמיד נתן, אם לא בסתר – אז לפחות בשקט. בקיצור,

*♦ הוא אמר ליאיר: "יאיר היקר, כל מה שיש לך, מאיפה זה בא? בזכות מי גדלת?

*♦ נהנה מהחיים, חי עם כולם...

*♦ אתה לא יכול כל הזמן לקחת ולקחת?!? 

*♦ 'בכדי לקבל צריך לתת!!!'. 

*♦ לא טוב לך?? אתה כל הזמן מקבל! חלאס!!!" יאיר נלחץ, ופשוט לא ידע מה לומר.. "טוב בסדר אני אשתנה...!!!"

*♦ זה המשפט שתמיד נהג לומר. ובכן,

*♦ יעקב התעצבן, "תמיד אתה אומר את זה!" הגיע הזמן שתקיים זאת!" "והפעם, לא לאט ובהדרגה! שינוי כזה עושים עכשיו!"

*♦ זה הסתיים כך. אבל זה לא הסוף.. מכאן זה רק מתחיל,..

*♦ יאיר תפס את עצמו בידיו, והבין. "באמת הגיע הזמן... ועכשיו!!!" ועכשיו תחזרו ללמעלה,תקראו את הסיפור שוב, אך הפעם – שורה כן – שורה לא.. (לפי הכוכביות..)

*♦החיים הטובים... בעז"ה נזכה כולנו להיות מהנותנים ולא מהמקבלים,
ונזכור תמיד! בכדי לקבל צריך לתת!!! =] = ☺

ושנזכה, לתת ולא רק על מנת לקבל... =]
רמי

תגובות

חזרה ליצירות