שירים

מכתב גנוז

האפר הנושר

מקצות אצבעותיי

מכתים את המדרכת.

מבעד לחותמתי זו

עולים מתיי הטובים

ומקוננים לי

שאצעד אל מחוץ לעשן.

 

את אחורי הקלעים ידעתי,

ערגת-קטיפת-הוילון,

גם את קדמת הבמה-

שאגת העיוורון המופז.

 

בשרעפיי אלה

עולה בדעתי

רסיס-עבר טרף

שצנח בעיתו, לאיטו

ונקבר תחת תילי נשלים

שנשרו מעליי.

 

ברית נטושה

הבטחה צורמת

צוואה שחקקתי

על פני הגלים.

תגובות