יצירות אחרונות
כאשר גם למילים אין מילים (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -26/05/2024 18:33
רון בנימין בן חנה / הסוף (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -26/05/2024 17:02
סע הביתה (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -26/05/2024 07:55
הֲנָאוֹת קְטַנּוֹת - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (17 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/05/2024 00:05
עץ המשאלות (15 תגובות)
אילה בכור /שירים -25/05/2024 18:47
הָעוֹלָם צַר וְאִישִׁי, (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/05/2024 16:12
סיפורים
ביקורו של פחד©השעה הייתה קרובה לחצות כאשר עצר איתן את הסוברו הכסופה שלו ליד ביתי הקטן. "בנות" אמר כשהוא פונה לאחור, "כבר כמעט חצות, עד שאגיע לביתי אצטרך לקום לעבודה." בפניה "בנות" התכוון אלי שאני אימו ולבתו, נכדתי העומדת להתגייס לצבא. היינו שקועות בשיחה ארוכה. הערב חגגנו שלושתנו את יום הולדתי. יחד צפינו בהצגת תיאטרון, לאחר מכן בילינו בבית קפה ועדיין היה לנו על מה לדבר... "בבקשה, תלווה אותי עד הדלת." ביקשתי. בטח" השיב ברצון, "אין בעיות." אמר לי איתן שבדרך כלל אוהב להתבדח על חשבוני. גופו הרזה והמעוצב, שערותיו נטולות שערות שיבה ופניו כפני בייבי פייס הדירו ממני דאגה. גם בתו מוריה שמכירה את אביה כליצן, החזירה אלי מבט משתומם שהפעם לקח את בקשתי "ברצינות". מוריה נשארה במכונית.ביקשתי מאיתן שישכנע אותה לבוא איתנו, דמותו של האיש המוזר המטייל הלוך וחזור ליד ביתי לא הניחה את דעתי. "לא נעים לגור לבד. עשה לי רע להשאיר אותה שם." אמר למוריה בתו שהשתרעה בנוחות על המושב האחורי. הרעשים היו מוזרים, קלים מדי לגבר גבוה ורחב כמו זה שראיתי שעות אחדות קודם לכן. גם הנשימות ששמעתי לא התאימו לחשש מפני דבר רע שעומד לקרות... מי זה יכול להיות?!, לא הייתי פחדנית מטבעי, החלטתי לבדוק. בזהירות רבה, בניסיון לא להקים רעש, קמתי ממיטתי והתקדמתי יחפה אל עבר הסלון. האור היחיד שם בקע מן הנורה האדומה הזעירה שבמכשיר הטלביזיה. שום דמות לא נראתה בחדר אולם קולות נשימה מהירים נשמעו היטב. ומה עכשיו חלף הרהור במוחי, הוא יושב ומחכה לקבל ממני את מזונו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |