פצע ישן

לפתוח פצע שכבר הגליד משאיר צלקת, סימן,

התרופה הטובה ביותר בשבילו היא רק הזמן,

את שואלת אותי עם אני עוד מרגיש,

ואני עונה שלא טוב לחיות את העבר,

אני חיי את הווה, חיי את העכשיו.

הזמן עובר והפצע מחלים,

עברו כבר מאז כמה חודשים,

אני רואה אותך שוב, מקבל מכה,

הפצע נתפח, מתחילים מהתחלה,

הפצע מזדהם,

לא נשארה שום ברירה,

זה לכרות עכשיו,

או למות במהרה,

אני לא יודע מה לומר,לענות,

הפצע כואב ואיתו גם הזיכרונות,

הם אומרים לי שצריך כריתה מלאה,

לא כמו שהם חשבו, עד הברך, חלקית,

את כל הברך הם לוקחים,

אני ישאר נכה לכל החיים, לתמיד.

נפלתי אז ביום התחרות, ברגע שהיא התחילה,

והפסקתי לרוץ ואת המשכת קדימה,

מסתכל על הגב שלך לעוד שניה או שתיים,

ואז את נבלעת בין האנשים, נעלמת בינתיים.

עכשיו אני נכה,

אז מה את רוצה?

רגל מעץ היא לא תחליף למה שהיה,

היו שתיים ועכשיו לא עוד,

אחת המשיכה הלאה ואחת נשארה מאחור.

היא נכרתה בטרם עת,

לפני שהספיקה להגיע למרחקים,

עכשיו אני תקוע לנצח בכיסא גלגלים,

נתון בכל רגע לחסדי אחרים.

השאלה עכשיו היא אם אני יכול לחזור,

לנסות שיקום, אולי זה יעזור,

והאם זה בכלל שווה את המאמץ?

אני יצליח לעמוד על שתי רגליים או ישאר משותק?