דרוש וחידוש לחג הפסח(מתאים לכל השנה כולם כמאמר התבוננות)
הנה מה שידוע לנו מדברי חז"ל שהעולם נברא בהעלם והסתר דהיינו "עולם" מלשון העלם והסתר.
מדוע נברא אם כן בצורה הנ"ל??
ישנם כמה טעמים לדבר ..
אחד מהם הוא כדי שאדם יתבונן בעולם ויטול על כך שכר לכשיכיר במציאותו של הקדוש
ברוך הוא ובהשגחתו הפרטית והכללית על כל דבר ודבר .
ואמנם... אילולי הכל היה גלוי וידוע לעיני כל אזי לא יהיה נסיון לאדם מול יצרו הרע..
כי הרי רואה הוא בחוש את גדלותו של ה' יתברך..ותכלית זו של העולם היתה מתבטלת
וממילא גם עצם התקימותו..
כי כמוהו ישנם עוד עולמות שברא הק"בה בלי הבחירה אם יתן האדם מקום לקדושה או חלילה להיפך....
וזהו הניסיון העיקרי של האדם בזה העולם וחלק הארי ממפעליו שיכיר האדם הנהגת בוראו
גם בעולם החומר..גם בעולםשהוא כביכול השתלשלות רוחנית מאד "נמוכה" שהק"בה כביכול צמצם עצמו בה...
ובהכרת האדם בהשגחתו יתברך על כל ברואיו בכלל ועליו בפרט מייחד הוא בכך את שמו
יתברך בכל העולמות והקב"ה מכריז ואומר שהיה שווה לברוא כל העולם הזה בכל הוויתו
בשביל אותו אדם עובד ה'....
ידוע שחג הפסח חג הגאולה- בו נגאלו עם ישראל מארץ הטומאה ארץ מצרים וגם בו נכנסו לארץ כשם שכתוב בתורתינו הקדושה...
כדי שיתקיים בנו נאה דורש ונאה מקיים הבה ונתבונן דרך תורתינו הקדושה על קצה קצהו של חוד החנית::
ידוע שלמילה כמו "על טבעי" על אף שביום יום אנו רגילים לקרוא לה "נס" ישנם כל מיני ביטויים
בשפת הקודש : נס ,אות ,פלא ,מופת וכו"."
התורה שאין בה אפילו תג אחד מיותר..מדוע ראתה היא לנכון לחלק בין הביטויים במקום
שיכלה להשתמש במילה כללית כמו "נס" ?
בהכרח אם כן שקיים הבדל דק בין כל ביטוי לביטוי ואפשר לומר אפילו שרצתה התורה ללמדנו
דרגות בגילוי ההשגחה הפרטית.
הבה ונתבונן במילה "נס":
ראינו שהקב"ה אומר למשה "עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי"(במדבר כא.ח) ובתהילים :"נתת נס להתנוסס מפני קושט סלה"
מכאן בעצם רואים שההגדרה לנס היא לנוסס דבר ולהרימו לעיני כולם בצורה גלויה שאינה
משתמעת לשני פנים כי כולם רואים בצורה חושית הנהגה על טבעית..
לעומת זאת ישנו הביטוי "אות":
רש"י בפרושו לתורה אומר אות היינו סימן וכמו כן מובא בפסוקים "אותות ומופתים" .
אות הוא דבר הבא לפני המופת הגלוי לעייני כל הוא דבר שבמהותו הינו גילוי ההנהגה העל טבעית בעולם אך רק לחלק מן העם ולא לכולם..כדרך כל סימן...
ביטוי נוסף יותר מפליא מקודמו:
המילה "פלא"-כמו שמזכירים בברכת מודים בתפילת העמידה:ועל ניסך ונפלאותך שבכל יום עמנו"
והם הניסים שאין האדם מכיר בהם בכדי שיכיר טובה למטיבו על כך...
לפרשנות זו ישנה הוכחה משולשת במקרא בנביאים ובכתובים:
במקרא::בחומש שמות פרשת בשלח בשירת הים כתוב "נורא תהילות עושה פלא"..
מפרש במקום ה"רבנו בחיי" וזה לשונו:וכבר ידעת כי הניסים המפורסמים הם נקראים נפלאות
לפי שהם דברים נגלים באים מכח נעלם כי לשון פלא הוא דבר נעלם ומכוסה".ע"כ.
כלומר המילה פלא באה להעיד על דבר הנראה לכאורה רגיל לעין אך כל התהוותו וכל פנימיותו
נס גמור ואין התנהלותו בדרך הטבע
בנביאים:ספר שופטים בעת שנודע על דבר שמשון העתיד להוולד בדין ודברים שהיה בין המלאך למנוח אומר המלאך: "מדוע זה תשאל לשמי והוא פלי" ומפרשים במקום ששאלת המלאך היתה:מדוע תדרש במכוסה ממך?
ובכתובים:
(תהילים קיט)אמר הקב"ה לדוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"
אם כן רואים מפסוק זה שדוד מבקש שהקב"ה יפקח את עיניו לראות פנימיות התורה
ויש בדבר רמז עצום::
דרך העולם שקוראים לחלק הפנימי של הפרי -גלעין- ואם נחלק מילה זו לשנים נקבל :גל-עין
דהיינו :הפנימיות של הפרי מתגלת כאשר אנו מורידים את עסיסו ועינינו רואתהו גלוי על מכונו....
מוכח שפלא זהו דבר שרק אדם במדרגה רוחנית של התבוננות על מהלכו מכיר בפנימיותו הניסית .
אך האמת לאמיתה שקיים בעולם ביטוי יותר עמוק מאשר פלא שלא רק פנימיותו פלא
אלא אף חיצוניותו אינה מעידה על פנימיותו כלל וכלל בדרך הכלל ועל דרך הפרט בכמה דברים ממש בזעיר אנפין(מעט מן המעט) ואדרבה נראה דבר רגיל לחלוטין וזהו הביטוי :"טבע"!!!
וידוע מה שאומרים חז"ל טבע =אלהים בגימטריא פשוטה.
וכדי להבין מהות העניין אפרט כהשגת דעתי הקצרה:
אם נחלק את המילה "טבע" לשני מילים נקבל נוטריקון של "טוב-עין" ואם נקח גם את המילה "אלהים" ונחלקה לשתיים נקבל נוטריקון:"אהי-מל". ואבאר כוונתי:
אדם שמל את לבבו מהערלה שהיא במהותה שיא החומרניות בעולם שכופרת בעיקר ואומרת שהכל מקרה - היא עורלת הלב, שבה נתפס יצר הרע וגורר את האדם אחרי תאוות ורצונות
של אותה ערלה הרי אותו אדם שמל את לבבו מכיר במציאותו של אלהים שאותיות א' ה' ו' י'
בבריאה רומזות על מציאותו כמו שידוע שבה' - ברא העולם ובי'- ברא כנגדו עולם הבא
וכמו שנאמר במדרש שהאות א' רומזת עליו יתברך שהוא אלופו של עולם.
ולכן נקרא אותו אדם טוב-עין שבעינו עין הבשר משכיל להתבונן ולדעת את הנהגתו של
השי"ת ועליו הפסוק אומר: "טוב עין הוא יבורך"
וצריך עוד לדעת מה שנשנה בחז"ל שכל כלי בגשמיות מעיד על תכונת עושהו וכל מבוקש יעיד על מבוקשו אך לא כן הוא בעבודת ה' שהרי אין לנו השגה ולו מעט במהותו של השי"ת שהגם שברא עולם חומרי ועולמות רוחניים אין דרכי פעולתו מתיימרים להקיף ולו בענק לצוואר חמה
את מהות שלימותו יתברך כי הוא קדמון לכל קדומים ואין עבודה לזולתו וידיעתו אין היא כדעתנו
וכל שכן שאין היא כידיעתנו ועצמותו היא בשלימות אשר אינה נמדדת בתכלית כי אין לה תכלית
שהרי הוא קדמון ואין לו תחילה שתאמר שיהיה לדבר סוף והדברים נוראים ....!!!!!!!!!!!
