שני ורדים

היו היה פעם עלם אחד ולו היו שתי אהבות.

יום אחד הוא הלך לשוק והחליט לקנות שני ורדים. שני הורדים שהוא רכש היו דומים זה לזה בדיוק כמו שתי טיפות מים.

באותו היום כשירד הערב הוא נתן את שני הורדים לשתי האהובות שלו באותו הזמן בליווי אותן המילים.

שתיהן קיבלו את הורדים אך לא באותה הצורה.

האחת הסתכלה על הורד ואמרה לו- 'למה לא הוספת עוד ורד? זה היה נראה הרבה יותר יפה ממה שזה עכשיו'.

העלם שתק.

השנייה הסתכלה על הורד ואמרה לו- 'כמה שיפה היא הורד. עוד לא קיבלתי אחד כזה מימיי'.

העלם הקשיב והלך.

ביום שלמחרת הוא היה שוב בשוק והחליט לקנות שלושה ורדים.

ביום זה הוא נתן להן את הורדים באותו הזמן בליווין של אותן המילים כמו שהיה יום קודם לכן. אבל, מה שהיה שונה הוא שהפעם העלם נתן שני ורדים לזו שביקשה ממנו שניים ולשנייה הוא נתן רק ורד אחד.

הראשונה לקחה את הורדים ואמרה- 'אני לא יודעת, במחשבה שנייה אני חושבת ששלושה ורדים היו נראים הרבה יותר יפה' והיא הוסיפה להתלונן- 'והורד שנתת לי אתמול נבל לי בכלל..'

העלם נאנח.

לעומתה, השנייה לקחה את הורד ואמרה לו- 'ואוו, איזה יופי עכשיו יהיו לי שני ורדים באגרטל'.

העלם חייך חיוך צדדי והלך.

ביום שלאחר מכן העלם הלך שוב לשוק וניגש לדוכן הורדים וראה כי נשארו רק שלושה ורדים בכדים שניצבו ליד מוכר הפרחים. הוא קנה ממנו את שלושתם במחיר מוזל יותר מהורדים שהוא קנה בימים הקודמים כיוון שהם היו האחרונים.

באותו היום הוא הלך לבקר את האהבה שביקשה שלושה ורדים והוא נתן לה אותם.

האהובה לקחה אותם ובעודה לוקחת היא נעקצה שוב ושוב והתחילה לצרוח עליו- 'מה זה? איך שכחת לגזור את הקוצים לפני שהבאת לי אותם?'

העלם השיב- 'ככה זה בחיים- נעקצים הם אלו שמבקשים מהאהבה שלהם יותר ממה שהיא מביאה להם היום' וידע בלבו שזו תהיה הפעם האחרונה שהוא יביא לה ורדים.

הוא המשיך ללכת בדרכו עד שהגיע לביתה של האהובה האחרת. הוא ניגש בשקט אל פתח דלתה ודפק שלוש דפיקות קלות. כשהדלת נפתחה הביט העלם באהבה שלו ואמר לה- 'זה מה שאני יכול להביא לך היום'.

והיא שאלה אותו- 'מה זה, מה הבאת לי?'

והעלם השיב.. 'את עצמי'.