הבריאה/דודי

בס"ד                                                                                                          8.6.2010

הבריאה/דויד סמוכה

מול ים כנרת,

אל שחר חדש.

השמש ניעורה,

מהרי הגולן.

קרניים שלחה,

להעיר מרִבְצָם,

"שמים וארץ,

וכל צבאם".

בבוקר חדש,

לשמים כחולים.

השמש עלתה לה,

מבין ההרים.

את ים הכינרת,

את המית הגלים.

צבעה היא הכסף,

שהכה בסנוורים.

להתבונן בבריאה,

בשילוב המדהים.

בכדור אש מבצבץ,

מראש ההרים,

השתקפות במים,

אור מחזירים.

את מי הכנרת,

שהופכים לכסופים.

להדר ולפאר,

על הזכות להשכים.

להודות ולהלל,

את בורא עולמים.

למי שיצר,

מראות נפלאים.

לטוב ולמטִיב,

תודה אלוקים.

ברוכים הנמצאים,

.