ממגורות הלב -פזמון

ממגורות הלב

ממגורות לבי נפקחו לאט

כשאספתי אלומותיך לחיקי,

אדמתי הייתה שכורה כמעט

מסוחררת מעצמת רגשתי.

כשמתחת שדך פיעמו חלומות

רוח קדים נשבה שם בעוז,

שיבוליך פילסו לי מילים ושורות

וזרועותיי כמהו רק בך לאחוז .

פזמון: זוהי שירת התלמים

המפעמת בצלילי ענבלים עכשיו,

זו זמרת האנשים הבודדים

הזרועה בשירים  של זהב.

העמיקו תלמים בשדה הבר שלך

וים החיטה בשערך שם ריקד,

וידי החמות רצו לטייל בנתיבך

בזריחה ולעת ערב שקט.

משהו חם ורוטט הילך בנירי

רצה מאד בעולמך לגעת,

ונזכרו שיבולי בליל ההוא

עת הים סער והמה שלא מדעת.