שירים

צפת


צפת לא רעדה פעמיים
אולי
 על כך שמאז אדמתה הפכה קדושה
ואולי כי
 המים זרמו באיוושה
ובקעו למרגלותיה
בדממת דורות תולדות
 תפילות
מעיינות מפכים
בזכרונות קדומים;
אודות עץ החרוב
וקץ החירות
 
שם כרוב השמיים
נפנף בכנפיים
ירד לאור מדורות
לפתחי מאוּרוֹת
מוליך סודות סתרים
לעומדים ברוחות הזמנים
מסתגפים
קדושים
בידיהם הפרושות
מניחים
 מסרים
בסודות קבלה
מהותה של נתינה
שלא על מינת לקבל
דבר
ממילה ועוד מילה
בין רקיע לבקיע
האור הבקיע
בא במערות, במחילות, באדמה
 בפליטת דלת העם
לתפארת האומרת
 מלכות ישראל
לא תיתם
 
עת עלתה שממת הארץ
וקולות תנים
יללו שעה ועוד שעה
על שכך כבתה 
מנורת  הקנים
ובכתה
את הכד האחרון
הם
הבליחו מהעלטה
סגפנים ישובים
בצל עציי חרובים
מתגדרים מתקדשים
עושים בליבם מקדשים
ושבועות אמונים
אז היו באים אליהם פנים אל פנים
מלאכים מדברים
 ניחומים
מניחים קולות אלוהים חיים
ושומעים נהי העולה והבא בשנית
כינורות נהרות בבל
שאינם חדלים
פועים ואומרים
בת ציון ארץ שדודה
ערו בה עד היסוד
אייכה הארזים הפכו בשנית פחמים
 ודבקה לשונם לחיכם
והיו שם הולכים וחוזים בימים
והוזים רזים גנוזים
בזוכרם
שארית הפליטה הינם
ועול הדורות
מונח על שכמם

עתה הם מונחים
ימיי הדברים על מדפים
ספריי בית אבי
נופים הצופים אל ההרים
זוכר אותם
אבות קדומים
 
בצהרי יום באו בי
מעיינות המים הקרים
במקום בו טהר בגופו
האר"י הקדוש
ונלפת נוף
 צפת בקדושתו

הם נספגים
באים בעורי ברים
מפכים
רוטטים רעידות
געגועים
שם נוכחתי כי נעדרתי ושכחתי
שבילי ילדותי התוהים
עמדתי על נעוריי
דעתי,
 או מעדתי
ויותר משחזרתי
יתכן ויותר הלכתי
עומד על דעתי
על דעת אבי העומד על דעתו
האומרת כי מעדתי
ואני מפנה דעתי מפני דעתו
בוחן, היכן הנחתי רעתי

צפת תמתין לבוא החגים הבאים
שב יורד בפיתולים
חג ממעלות הֶהרים

לתחתיות הערים
מישורי החוף המהבילים
הלחות בערבים
השרבים
 הבאים בימים
חזרתי
למקומות בהם צומחים בניינים
קניונים
קופסאות  אפרוריים

שם ראיתי בני אדם
מכונסים
ומתפוררים
פזורים כפירורים
כעורבים
מאכילים במקור זה את זה
מרורים
ועורי זוכר את צינת רעד מיי
 הא"רי
מבשיל ומשיל קדושות
ומתפנה לנדושות.

 
תשס"ה ראש השנה, צפת

 

תגובות