פרשת "בלק"/דודי

בס"ד                                                                                                     24.6.2010

ה מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב;

 מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. 

פרשת "בלק" /דויד סמוכה

לעבר הארץ המובטחת.

בני ישראל מתקדמים ,

תוך לחימה בעמים,

 שבדרכם העומדים.

לאחר שהביסו,

את מלך האמורי .

ואת עוג מלך הבשן,

הגיעו אל גבול ארץ מואב .

בלק בן ציפור,

פחד מעימות צבאי.

שכר את בלעם בן בעור,

הקוסם נביא הגויים.

אלוקים מזהיר את בלעם,

יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם,

 לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם,

 כִּי בָרוּךְ הוּא.

לאחר שנמלך בדעתו,

לצאת "למבצע קללה."

בלק משכנע אותו שוב.

 בפיתוי ובדברי חנופה.

יז כִּי-כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד,

 וְכֹל אֲשֶׁר-תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה;

שנאתו של בלעם,

ותאוות בצע והכבוד,

 מעבירה אותו על דעתו.

לוקח את אתונו ויוצא למסע הקללות.

תוך כדי כך ,

מכה את האתון בעוצמה,

מאחר שסטתה מדרכה .

כי עמד מלאך ה' בדרכה.

כח וַיִּפְתַּח יְהוָה, אֶת-פִּי הָאָתוֹן;

 וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ,

 כִּי הִכִּיתַנִי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. 

מתגלה מלאך ה'

ואומר: את אשר ה' ישים בפיך,

 דבר לא פחות ולא יותר.

על פסגת הרי מואב

בנוכחות עם גדול וקהל רב,

כנס הגינוי והקללה,

הפך לטכס מזמורי ברכה.

שבעה משלים נשא בלעם,

שלוש ברכות, וארבעה דברי נבואה .

ב וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֹׁכֵן, לִשְׁבָטָיו; וַתְּהִי עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים.  ג וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר:  נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.  ד נְאֻם--שֹׁמֵעַ, אִמְרֵי-אֵל:  אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.  ה מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.  ו כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם.  ז יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.  ח אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם--וְחִצָּיו יִמְחָץ.  ט כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר. 

לשמע דברי בלעם,

בלק יצא "מכליו".

יד אלוקים בדבר,

 י וַיִּחַר-אַף בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, וַיִּסְפֹּק אֶת-כַּפָּיו;

שבת שלום לכל  הקוראים