פינחס/דודי

בס"ד                                                                                      1.7.2010

א וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב.(במדבר כ"ה)

פינחס/דויד סמוכה

ז וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ.  ח וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה, וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם-. 

פינחס בן אלעזר הכהן,

נכדו של אהרון,

מעשה אמיץ עשה,

נעץ חרב חדה,

בזמרי בין סלוא,

ובכוזבי בת מלך מדין.

מעשה זה של פינחס,

עצר את המגפה,

שהרגה 24 אלף-

שחטאו בגילוי עריות וזימה.

פינחס מקבל מאלוקים "חסינות."

ומובטח לזרעו כהונת עולם.

  יא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל,

 בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; יב לָכֵן, אֱמֹר:  הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. 

בהמשך הפרשה,בנות צלופחד,

מחלה, נועה, חגלה, מלכה ותרצה.

מגישות למשה בג"ץ.

על כי נגרעה מהם נחלה,

בגלל עיוות בדיני ירושה.

 ד לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן; תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה,

 ה וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן, לִפְנֵי יְהוָה.

משה רואה שיש ממש בדבריהן,

ומגיש לאלוקים "שאילתא".

 השם מורה לשנות את החוק,

נקבע סדר חדש שמתקן את חוק הירושה.

ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ז כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת--נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן, לָהֶן.  ח וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  אִישׁ כִּי-יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ--וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לְבִתּוֹ. ........

משה ידע שקיצו קרב,

לכן הוא מבקש למנות יורש,

יהושע בן נון נבחר לתפקיד,

מאחר והיה רועה נאמן

שירת בקודש ,היה צנוע עניו .

יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת-יָדְךָ, עָלָיו.  יט וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל-הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם.  כ וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ..................

שבת שלום!!!!!!!