הודעות והגיגים

התחרות הראשונה שלנו - והבטן שלי מתהפכת

בוקר טוב חברים  שלי,
התחרות הראשונה שלנו עומדת לצאת לדרך, ואני נרגשת ברמות שאינן ניתנות לתיאור. הולכת לישון ב-2 בלילה וב-6 אני כבר מזנקת מהמיטה כאחוזה תזזית.
 
החודש האחרון היה עבורי חודש אינטנסיבי בצורה בלתי רגילה. אלף ואחת ריצות ופגישות: להשיג עבורכם פרסים "שווים", למצוא לכם שופטים. ותאמיני לי יש לנו שופטים- קליברים אחד אחד. אפילו אני לא האמנתי שיש לי כזה כושר שכנוע: משוררים ידועי שם, עורך ספרים מפורסם, דוקטורים לספרות: בקיצור, יהיה לנו הרבה מה ללמוד שם, בערב-המסיבה .
אני כבר חסרת סבלנות להמתין לכל זה. עוד לא נגמר יום אחד, ואני כבר חושבת על המחר.
כן ושכחתי לומר שסגרתי על מקום מדליק כדי שנוכל להפגש סוף סוף, ועל מסיבה פיצוץ  ודי ג'יי ו...ו...מה שכחתי לומר? בטוח שכחתי משהו.
 
 יש לי כל כך הרבה דברים לומר לכם, אינפורמציה עצומה להעביר לכם: מה לעשות ומה לא לעשות, מה מותר על-פי התקנון שכתבתי ומה לא. ואני מתה כבר לספר לכם על הנושא הנבחר: והוא לא קל, לא קל, אני מודה, אך מאתגר ברמות בלתי רגילות.
ורציתי עוד לומר לכם: מתי יהיה המפגש הזה בינינו, ולמה ואיפה ואיך תתקיים התחרות, ומה מותר ומה אסור.
 
ואז עצרתי את עצמי. (וזה לא פשוט לעצור "אותי". כי גם בימים רגילים אני עובדת על טורבו). אבל הצלחתי לעצור ואמרתי: רגע, רגע, שוואאה. שוואאה.
אני אעביר לכם את המידע טיפין טיפין. ואני מבטיחה שעד ה-2 ליולי, אתם תדעו כל מה שצריך על התחרות הזו ודרך התנהלותה. אל תשכחו שהייתי פרסומאית הרבה שנים, כך שאני אעביר לכם את האינפורמציה בצורה הכי בהירה שאפשר ומתומצתת.
לאחר מכן, אם עדיין דברים לא יהיו ברורים, תוכלו לשאול אותי שאלות.
 
אז לעת עתה, יאללה ביי, נשארו לי עוד כמה קצוות לסגור בקשר לתחרות. (אני לא מבינה למה אי אפשר לדבר עם אנשים בשש בבוקר).
יום כייפי לכולכם,
גלי
 
 

תגובות