ראיונות

זרקור (26) עם עליזה זאבי

עליזה זאבי – הרהורים בזרקור              24.5.10

 
1--עליזה יקרה, לכבוד היה לי ללמד אותך שני קורסים, לגלות את הרגישות שבך ואת הביטוי שאת מביאה לה בכתיבתך. עתה אני רוצה להכירך לעומק - אז ספרי לי מעט על עצמך.

-נולדתי בשכונת נווה צדק התל אביבית, בת שלישית מתוך ארבע להורים יוצאי עיראק. את ילדותי עשיתי במקום קסום זה עד גיל עשר, בין סמטאותיה הקסומות הילכתי יחפה מאושרת וחופשייה. דלתות השכנים תמיד היו פתוחות לכל דיכפין. עודני זוכרת את בליל השפות שהתנגנו באוזני, וריחות התבשילים שהתבשלו בקדירות. את משחקי השכונה הפשוטים, חמש אבנים, קלאס, חבל, ילדות פשוטה וקסומה.

לגדול בשכונה זו חוויה אדירה, זו משפחה אחת גדולה על כל המשתמע וזר לא יבין זאת. את לימודיי עשיתי בביה"ס היסודי אליאנס ( הגובל עם סוזן דלל ) עד כיתה דלת. את שעותיי הפנויות העברתי במקהלת צדיקוב הנחשבת ביפו.

בגיל עשר עקרה משפחתי לגבעתיים, עיר קטנה ומטופחת ואני לא מצאת עצמי מחוברת למקום. את המשך לימודיי עשיתי בביה"ס בורכוב.

הרבה דמעות הזלתי עד שהתאקלמתי בעיר החדשה...להבדיל מהשכונה.

משהתאוששתי מהמעבר החד נרשמתי למקהלת גרציאני בעיר ואת זמני הפנוי חלקתי בין חזרות אינטנסיביות, לבין קן הנוער העובד והלומד. מאד הייתי גאה בחולצה הכחולה והשרוך האדום. הימים חלפו בנעימים התעריתי בחברה החדשה, נכנסתי לשגרת חיי עיר. במסגרת המקהלה הרבינו להופיע בטקסים בכל מקום אפשרי בארץ. ואני הייתי גאה כטווס בתלבושת האחידה המוזהבת.

השירה לדידי הייתה מתמיד לחלק ממהות חיי.

עוד כילדה הייתי מרדנית ועקשנית לא קטנה. בגיל ארבע עשרה עשיתי תפנית חדה בחיי ועברתי להתגורר בגפי בקיבוץ מגל שבעמק חפר השייך לצופים.

בקיבוץ שהיתי ארבע שנים תמימות מהיפות בחיי. הצטרפתי במשק להכשרה צעירה, כולנו היינו ילדי חוץ, גרעין דומיננטי ביותר. לכל אחד הוצמדה משפחה מאמצת שדאגה לכל מחסורו. השתלבנו בענפי המשק השונים, היינו שותפים לכל התורנויות ולכל הגיוסים בשבתות על כל המשתמע.( אם זה קטיף תפוזים בפרדס, או אבוקדו במטעים וכיוצא בזה ).

את לימודיי התיכוניים עשיתי בביה"ס החקלאי עירון חדרה. לאחר ארבע שנות לימודים התפרקה ההכשרה הצעירה, החברה החלו לקבל צווי גיוס ואיש בתורו עזב את המשק. לימים משחודשו הקשרים נצטער על צעד העזיבה כאחד.

בשנת 73 התגייסתי לצ.ה.ל. את שירותי עשיתי בקריה בחיל האוויר ומילואים בחיל המודיעין. תפקידים מאתגרים היו לי ובסה"כ היה לי שרות מעניין ומרתק.

לאחר שחרורי הגעתי למשרה בסוכנות היהודית. במסגרת זו עבדתי שתים עשרה שנים. תוך כדי נישאתי לעמית חבר משמר השבעה, האיש שאיתי זה למעלה משלושה עשורים,ונולדו לי שני ילדיי. שלי בת עשרים וחמש, סטודנטית לתקשורת וניהול שנה שנייה ואליאור בן עשרים ושתיים שחבר לעסק של בעלי המתמחה במתן שירותי אחזקה ושמירה.

את חלום חיי הגשמתי בגיל ארבעים כאשר החילותי לעבוד עם ילדים.

שנים מספר עבדתי בחינוך מיוחד כסייעת חינוכית. מלאכת קודש ששכרה בצידה, אך שוחקת להפליא ומותירה בעקבותיה משקעים עצומים של מכאובי לב. משחשתי שאת חלקי מיציתי ותרמתי לאוכלוסייה הזאת את שלאל ידי לתת, עברתי לעבוד עם ילדים במסגרת חינוך רגילה.

מאז החילותי לעבוד עם ילדים חלפו חמש עשרה שנים. עבודה מרתקת מעניינת ואני חשה בה תמיד ילדה בת ארבע. ( כנראה שטרם התבגרתי ).

 

 

2- בעבודתך עם ילדים בגיל הרך – האם את חשה שיש בזה מן השליחות או עבודה שגרתית.

-עבודה עם ילדים היא עבודה שאינה שגרתית. עבודה שיש בה קושי רב, אחריות עצומה. זוהי עבודה  מאתגרת, מרתקת ויש בה מן השליחות. אתה שותף מלא לחינוכם, גידולם, וטיפוחם על כל המשתמע.

כשאני סוגרת את שערי הגן, ישנם דברים רבים המלווים אותי גם בלכתי הביתה. עושה הרבה חשבון נוקב עם עצמי. שמא כעסתי יתר על המידה עם האחד והשני? האם הקלתי מעליו, ויצא כשידו על העליונה? כי בחצר אתה כשופט, מפריד בין הניצים אולי מקרב לבבות וכיוצא באלה.

רגישות גדולה לי במיוחד לילדים בודדים. אינני יכולה לראות ילד לבדו בעצבותו מבלי שיהיה לו חבר וכחלק מקבוצת ילדים. לדידי בחצר כולם משחקים כמקשה אחת.  מיד אני משדכת לו בן זוג וכשהוא מחייך קניתי לי את עולמי באחת.

לדידי, ילדים הם אנשים קטנים. יש להם רגשות, רצונות ודעות משלהם ויש לכבדם על כך. אוהבת להקשיב לקול צחוקם המשוחרר והאמיתי של הילדים. לי הוא הצליל היפה ביותר.

אני מאמינה גדולה במתן עזרה לזולת גם מעבר לשעות העבודה המתבקשות,הולכת עם האני שלי עד הסוף, עם צו ליבי.

זכות גדולה ומתנה גדולה היא להיות כחלק מכל הנאמר.

3-האם את יכולה לאור ניסיונך רב השנים לגלות פוטנציאל בילדים ולחזות מה יהיה בעתידם.

-ניתן בהחלט לגלות פוטנציאל בילדים, גם לחזות את עתידם. הילד עובר הרבה שלבים בהתפתחות האישית שלו, עד לרגע התבגרותו והוא זה אשר בוחר לו את הדרך לפיה ילך.

4- מהם היתרונות ומהם החסרונות של החינוך בעידן המודרני.

-בעידן המודרני ישנם חסרונות אך בודאי שגם יתרונות. אני מתכוונת לנושא המחשב, הגלישה באינטרנט שעלול להיגרר לעיתים לחשיפת יתר למידע.

יש בזה בליל של יתרונות וחסרונות.

5-מה דעתך חלקם של ההורים ואחריותם לאנשים הבוגרים בחברתנו.

-יש יותר מעורבות של ההורים שזה כמובן יתרון, אך התערבות יתר של ההורים משמע חיסרון.

6-ספרי על חוויה מיוחדת שעברת במהלך עבודתך-הצלחה יוצאת דופן, סיפור חריג, החמצה וכו'.

-לפני מספר שנים באחד העליות הגדולות מרוסיה, קלטנו שני אחים. האחים היו תאומים. שניהם לא דיברו עברית והקליטה בגן עבורם הייתה קשה מנשוא ומורכבת ביותר. יתרה מכך שאחד מן האחים אובחן כלקות למידה והוא נשלח לחינוך המיוחד. החצי השני שלו שנותר בגן סבל מקשיים חברתיים קשים.

המקרה נגע בי אישית ולקחתי אותו תחת חסותי. קירבתי אותו לשאר החברים, לימדתי אותו עברית טיפין טיפין ונוצרו בנינו קשרים מיוחדים. כל חיוך שלו היה ממלא אותי באושר. זו הרגשה נפלאה לעזור ולהיות כחלק מהצלחה.

7- איך הגעת אל הכתיבה ומה היא עושה לך.

-מאז ומתמיד אהבתי לכתוב. תמיד היו בקרבתי זמינים חבריי, העט ודפי הכתיבה. ירשתי את הכתיבה מאבי שהיה מרבה בכתיבה ושומר למגירה. אף אני, כותבת הרבה למגירה לא הכול חושפת, אוהבת לכתוב שירים אישיים. אוהבת כתיבה גבוהה, כתיבה פיוטית.

הכתיבה עבורי היא מהות חיי. דומעת מכתיבה נוגה היא עושה לי את זה.

אוהבת במילים, הם לי כנזם, ישאוני על כנפיהם למחוזות רחוקים.

8-מהם מקורות ההשראה לכתיבתך.

-את ההשראה מהכתיבה אני סופגת מסביבתי, מרגשותיי, מנופים, מדברים שחולפים עלי.

שתי סדנאות למדתי אצל גלי המייסדת הברוכה של האתר " דרך המילים ".

עשרים מפגשים קסומים, כל אחד ייחודי.

בסדנא למדתי להוציא את הילד שבי לטייל. להיות משוחררת להביע את שברגשותיי. אני יכולה לזמן את המוזה אמתי שארצה. לכתוב על כל דבר ונושא שרק ארצה, דברים שהיו רדומים בתוכי קודם לכן הבשילו, ופרצו החוצה, נתתי דרור לרגשותיי.

9-מה הדבר/התכונה שאת הכי אוהבת בבני אדם.

-התכונות האהובות עלי בבני האדם :

אני אדם שאוהב בני אדם, אוהבת חברה וחברים ושומרת על קשרים מכל תחנות חיי עד הלום.

אוהבת יושר וכנות, פשטות, אכפתיות, נוגעים בי אנשים עם נתינה לזולת.

10-מהן התכונות שאינך אוהבת אצל בני אדם.

-אני סולדת מאנשים אדישים, מתעבת צביעות ורכילות, חנופה ורוע. לא מסתדרת עם אנשים רברבנים.

מתגעגעת לימים הרחוקים של פעם שחברות הייתה חברות נפש...הייתה לחברות הזו משקל.

היום...כל אחד דואג לעצמו, ארץ אוכלת יושביה וחברים...יש רק ב "אגד ".

11-אילו תחביבים נוספים יש לך.

 

-אני מתחברת בכול נימיי לשירי אהבה ופיוטים. ליד מיטתי כדרך קבע נמצא ספר אהבה של שייקספיר, אוהבת לקרוא בו כדרך קבע, טרם נעצמות שמורות עיניי.

התחביבים האהובים עלי הם אומנות ואהבה ענקית לחיות.

אוהבת שילוב אומנויות ומגוונת סדנאות בנושא. השנה למדתי אומנות בקתדרה בחולון. סדנא עשירה המכילה חמישה עשר מפגשים. עבדנו בחומרים מגוונים לדוגמא : קלקר דחוס, עיסת נייר,פסלים מחוטי חשמל דקים. יצרנו פרות וירקות בטכניקה ייחודית ועוד היד נטויה. כל פעם זורמת עם האמנות ומעשירה את עולמי. זה כייף אדיר לשלב אומנות עם כתיבה, בשניים הם שזורים נפלא.

 

כמו כן, אני אוהבת חיות ורגישה אליהם בטרוף. מאכילה את כל חתולי הרחוב וזה גורם לי להנאה עצומה. מלבד זאת יש לי כלב ייחודי ( כלב תקיפה ) מגזע צ'אק ראסל מעורב בסטף, העונה לשם ג'וי. אימצתי אותו  מתנו לחיות לחיות, לאחר שמאי הפינג'רית שלי הסתלקה לעולם שכולו טוב. מאי גדלה בביתי שמונה עשרה שנים תמימות ועד היום קשה לי עם אובדנה. עם ג'וי נאלצתי לעבור אילוף רציני, אחרת אי אפשר היה לגדלו בבית. הוא היה מזנק עלינו כמו בסרטים והרגיש בעל הבית כל אימת שצרחנו, מזל שהבת שלי גילתה תושייה והשתלטה על העניינים.

היום אנחנו חברים טובים. אוהבת לצאת איתו לטיולים ארוכים, במיוחד בשעות הערב.

אני גם נושמת אוויר פסגות וגם מקבלת רעיונות לכתיבה, כך שהוא חלק ממני.

12- אנא כתבי הגיג או פיוט על אהבה:

-האהבה היא תכלית חיינו ומה אנו בלעדיה...ולא כלום.

מלאה היא בשמחה נוסכת.

יש לה צליל מתוק, כפריטת מיתריי עוגב.

פורחת וקמלה עם שחר.

אך יש תהא  האהבה חדה כתער, רבת שגיונות והפכפכה, כתרמיל כזבים.

13-הרהורים על החיים.

-החיים ביופיים, אם תדע להתענג עליהם נכונה. ולא...כסקילה מתמשכת.

14-על חברות.

-חברות שקולה כמאזניים.

15-ועל אמהות...

-אמהות ...כפרי גן בשל, עסיסי ונוטף, הניתק מן העץ, צונח בנפילה רכה.

לערסל פרי בטני בחיקי...מתת אלוה.

16-מונחים לנוכח עיניכם חמש מיצירותיי. מתחברת אני לכול שיריי גם אם הם לא בחמישיה הפותחת.

א-השיר " אמא " מוקדש לאימי, אליה אני מחוברת בעבותות, קשר דם נדיר.

                          " אמא "

מילה ענוגה, מלטפת ברכות צלילה,

מרעידה מיתר מעל לוח ליבי,

חופנת בין קפליה שרשרת חיים,

וליבי מתפקע מגודש אהבתך.

גמאתי עימך אומדן שנים, מרחקים, חלקתי סודות,

מתערסלת בחיק הזכרונות,

נמוגה במצע רכותך,

נמסה מאש אהבתך היוקדת.

ידך על מצחי כבערה בעצמותיי,

שלהבת אורך מרצד בגופי,

דמותך צרובה אשאנה בנתיביי.

ב-תיבת העונג הסודית נכתב והוקדש לאליאור בני יקירי. ראיתי בגדילתו וצמיחתו ורגעי געגועים, הם שהולידו שיר זה.

" תיבת העונג הסודית "

ילד...

שלל ריחות חפנתי עבורך,

ארוזים בקפידה שמורים המה,

לרגעי עונג מכושפים.

כשאני כמהה לימי תם ילדותך,

באחת שולפת מתיבת העונג,

ריח הדבק, החול ומתיקות ממרח השוקולד.

מרחרחת כחתולה בקהות חושיה.

כשאני מתרפקת על זכרונות בגרותך,

מריחה ניצני אהבתך,

חשה בהלמות ליבך, בזיעה מהבילה,

כשאתה לצידי ילד...

אני נושמת לקירבי, ריח אהבתי אליך,

צורבת חותמם בתיבת העונג הסודית.

ג-יד אחת אוחזת חרב השנייה, עלה של זית. השיר נכתב והוקדש לגלעד שליט. בוא יבוא יום שחרורו. מי ייתן...

 יד אחת אוחזת חרב, השנייה... עלה של זית.

חיים שלמים במסע מתמשך

בצילם נרקום חלומות.

נבנה את קן אהבתנו,

לתוכו יוולדו צאצאנו, לדור ההמשך.

נרצה להזדקן בזוגיות עד כלות,

נשעט ברוח הזמן, שעל אחר שעל,

נקצור, קציר יבולנו המעצים.

נשאף להגשמת חלומות בנקודות ציון שבדרך.

ויש לעיתים משתבשים מהלכים,

נמצא עצמנו ניצבים על פי תהום,

משתהים היכן טעינו.

יד אחת אוחזת חרב,

יד שנייה עלה של זית.

בתווך...תהא התקווה מגשרת.

ד-שירת חיי. שיר שהקדשתי לבתי מחמל נפשי, הפרח בגני. כל אימת שעננה נוסכת בי...תהא לצידי.

" שירת חיי "

את לי כציפור שיר עולזת,

קול זמרתך כמנגינת פעמונים לאוזניי.

את המרקדת בין חדרי ליבי,

המתפקע מגודש אהבתי לך.

את לי כמגדלור בחשכה

אוספת אותי לקרבך כשעננה שוכנת בי.

את לי כאגלי טל עם שחר,

בוהקת באור יקרות, שוזרת חיי בחוט שני.

את לי כצלילי נבל קסומים,

פורטת על נימי נפשי,

את הנסיכה בממלכתי, הפרח בגני.

ה-אהבה בפריחתה ובקמילתה. נכתב לאיש שאיתי, שלושה עשורים. יש שהאהבה תרקיע לשחקים, אך יש ותהא בקמילתה.

אהבה בפריחתה ובקמילתה.

אהבה בפריחתה כניחוחות נעורים,

נוגעת ביופייה,

מעירה את החושים,

כובשת כל חלקה טובה,

חודרת לנשמה,

ממלאת בגודש אהבתה,

מרטיטה מיתר,

מאירה חדרי הלב,

זורמת כמעיין המתגבר.

אהבה בקמילתה...

פוצעת בבשר כתער,

דועכת לאיטה,

אופפת בכאבה,

משמימה בבדידותה,

כעצים נשירים בשלכת,

כמעיין אכזב.

אך ויש...נשלב בין השניים.

 

גלי יקרה !

זכות גדולה היא לי לכתוב באתרך להיות חלק ממנו.

שמחה שהכרתיך, את אדם ייחודי וסופרת בחסד.

שמחה שנעניתי לבקשתך להיחשף בתוכנית " הזרקור ".

שלמי תודות ורק ימים טובים.

שלך: עליזה זאבי.

 

 

 

תגובות