אָדָם הוּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ [טשרניחובסקי]

אָדָם הוּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ

גַּם מְהֻגָּנִים לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ

ינטוֹש עֲרָכָיו, יָמִיר דָּתוֹ

יוָותֶר הוּא, בְּפוֹעֵל וּבְכֹחַ

יְצוּר פָּשׁוּט וּמְסֻבָּךְ

פָּגִיעַ וּפוֹגֵעַ

רֹעַ לוֹ, בְּטוֹב מְבֹרָךְ

מַה יַעֲשֶׂה, אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ

אָדָם הוּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ

גַּם מֵהוֹרָיו לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ

הִשָּׁמֶר מִמֶּנּוּ, אֱהֹב אוֹתוֹ

כִּי נַפְשׁוֹ עֲגוּמָה וּמְבַקֶּשֶׁת לִפְרֹחַ

©ק[כ]ול קורא