חזרה ליצירות
שירים

אחרי שנה

ניב וגה גרסיה | (12/07/2010 23:17) | 78 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הזמן שריפא, הכאב הנורא, החיים שנולדו אז מזמן, הארה.
מתהלך לו ההלך מדי יום בנפשו ושומע את הד צעדיו בחלל קיומו
רק פינה מאוכלסת שבה גר האדון, מתקיימת הדרך שבחר בגאון
מחלק הזמנות לביתו הקטן שעדיין לא קם ועוד לא נערם.
ישוב בכיסא המציג את פניו מעט מגופו ולעיתים את שיריו
אל מול צג של מעבר ומעל לכתליו נשלחים מדי יום הררי פיוטיו
נישא הוא מעבר לפסגות ללא גבול כחולש על העמק שבלבו הוא שתול
אני המרכז של מסוע יומי, מצעד ניצחון המכריז על בואי
כשאגת המילים שיצאו מגרוני הנני הוא הילד שמירר אז בבכי
מכותר במימי האגם המוזהב המלא דגיגונים שנופלים לרגליו
כזרם מוליך את אוצרות הנהר עמוק אל הפלג המוביל אל ההר
ההר השופע כל טוב וחיבוק יודע גם איך להבליט הקיטוב
כי שנה לה חלפה והנה אני כאן אותו בן אדם שהרגיש אז אבדן
באין ספור רגעים של יגון ושנאה של עצב ודמע תסכול וקנאה
עלתה לי דרכי אז מיד מול עיניי וידעתי לומר ולרצות את חיי
הזמן שריפא, הכאב הנורא, החיים שנולדו אז מזמן. זה קרה.

תגובות

חזרה ליצירות