צמתים

תשע שנים , כמעט מדי יום

בשעה שלוש אחה"צ פחות חמש דקות בדיוק

העברתי אותה את מעבר החצייה

בצומת בלפור אלנבי בת"א

צומת מסוכן להולכי רגל בכלל

ולעיוורת בפרט

זה התחיל במקרה ועוד אחד

נמשך בגלל הנעורים,שלה,

 הריח והמראה

עד שהפך הרגל

זה התחיל בשתיקה

נמשך עם שאלה קצרה

ותשובה עוד יותר

תמיד ורק בעניין שלומה היום

בתחילה זה היה רק בלפור

אחר כך בלי אומר התארך לברנר

ושינקין

וקינג ג'ורג'

בואך אל דוכן

הפלאפל בבצלאל

רק חצי מנה בשבילה

יבש

עם מיץ תפוזים

וזהו

ומשסיימה התרחקה  לבד

עד שנעלמה

אז הייתי מזמין לעצמי מנה

ונשאר לאכול בעמידה

בוהה בפינת הרחוב אחריה נעלם גווה

פעם איחרתי לגשת

והיא המתינה ,

ומשסירבה בנימוס ליד זרה מוצעת ,

ידעתי .

ומאז כשהודעתי מראש שאעדר

על פניה ראיתי

והיא לא ראתה

גם לא את הבלות

לאחרונה נעדרתי ארוכות

ומששבתי , היא לא .

לא בבלפור

גם לא בברנר

לא בשינקין

ולא בירידת קינג ג'ורג'

ומוכרת הפלאפל

לא זוכרת ממתי ובכלל

הרבה עיוורים לה

ולולא שאלתי גם לא הייתה שמה לב

ארוכות חיפשתי

בכל הצמתים הסמוכים ובכל השעות

ולא נואשתי

מדי יום

שנים על שנים

משעה שלוש פחות חמש דקות

תראוני משתרך בקושי

בין בלפור לבצלאל

כבד ראיה בעצמי

משוכנע שכך או אחרת בסוף

היא תראה אותי

 כל הזכויות שמורות