כל שכנה פנינה...נכתב בעת מצוקה וברגעי לצון

כל שכנה פנינה

ואלה השינייים

המפטפטות

מתוך המגירה

עם חזייה אדומה

וסיכת ראש דכאונית

שאיבדה את הראש

כל שכנה פנינה

ואלה הידיים

המניפות גביעי כיבוש

נפולות בשבי הזיקנה

מחפשות מגע קטן

צליל תקווה

כל שכנה פנינה

ואלה הגרביים

הקרועות

תלויות על חבל דק

והרוח מכה בבוהנותיהם

רוחות מן העבר

כל שכנה פנינה

ואני אינני מבינה

איך שמטוני זרועות של בינה

לצרוח בחוצות הבירה

בעת חצות רגמוני באבני שפה

ואני חירשת שפתם

סומאת דרכם

כל שכנה פנינה

ואני אינני מבינה....