יצירות אחרונות
כן צועד לבדו (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -18/11/2026 20:28
צביקה ס' (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -18/11/2026 19:09
מחשבות שקטות (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -18/11/2026 18:45
לִמְצֹא אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ (4 תגובות)
אביה /שירים -18/11/2026 18:31
אין עם מי לדבר (4 תגובות)
ZR /שירים -18/11/2026 15:49
קבלת חוסר השלמות (7 תגובות)
**לנה** /שירים -18/11/2026 15:36
עלילותיי חבר לי חרוז ובואו לכרוז (6 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -18/11/2026 11:41
פיל (14 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -18/11/2026 06:36
לֹא לְהַרְפּוֹת🌹🌹🌹 (21 תגובות)
שמואל כהן /שירים -18/11/2026 05:31
שירים
יום הגאווהיום הגאווה בלב האנושות היה שוכן ארון, ובתוכו הוסתר סוד, שתוכנו היה עוון, דלתותיו היו נעולות עם מנעול של שתיקה, להעיף מבט בתוכו, היה חרפה ובושה. בחלל הפנימי שרדה אוכלוסייה שלמה, שנדחקה מהחברה עקב סטייתה, שמה של הקבוצה, הומואים, ולסביות, את הלעג של החברה, סחבו אתם כאות. העולם נע קדימה, נפרצו דלתות הארון, לאוכלוסייה הנ"ל התגשם החלום, הם פרצו ממסתורם כאש ולהבה, התקבלו בחברה בחום ובאהבה. אולם הקבוצה הזאת, הפכה את העובדות, אנחנו התרסקנו, והם נהיו הרוב, אהבה נורמאלית, מוסג כמאט אבוד, נהינו דור ישן, והם דורשים כבוד. גבר ואישה שקשורים באהבה, לא מתגרים בשונים עם יום הגאווה. אתם החריגים, עם כול הכבוד, אנחנו חיים לפי לטבע, ומייצגים את הרוב. מה המגמה ומטרה ליום גאווה , בעיר בירתנו כול שנה ושנה, בעיר הקדושה, לחילונים,ודתיים, גם לנוצרים וגם לערבים. אנשי הארון, תנו לי תשובה הולמת, סיבת להתגרות ממש מסקרנת, למה להפגין מחלה או סטייה, אין בזה כבוד, ואין לזה סיבה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |