סיפורים

פגישה אחרונה

אז שוב אתה בא אליי...

נכון אני בא אליך כדי שוב לפרוק את כל מה שיש לי וטעון בליבי.
עכשיו שאני כבר החלטתי מה אני רוצה לעשות בחיים שלי ולאיזה כיוון אני רוצה ללכת, ההורים שלי לא נותנים לי תמיכה ולא נותנים לי אהדה למסלול שאני בחרתי, זה די מבאס שאני נושא את הדגל שלי לבד במערכה ואין בצדדים מעודדים.
וכן אני מרגיש כבול, שנה אחת בודדת גרתי בשדרות ובאמת אני אומר לך זה הכי כיף בעולם, עכשיו אני מסתכל על זה יש שם הכל, את כל הרגשות בעולם, זה התקופה הכי טובה שיש לי.
ועכשיו אני גר בבית ועובד ומטבעם של ההורים זה לדאוג לילדים שלהם לא משנה איפה הוא נמצא, כמה שיותר קרוב זה יותר טוב להם ככה יש להם יותר שליטה, שם אין להם שליטה עליי הם לא רואים בכלל מה אני עושה מה אני חווה, איך אני מרגיש, הם לא היו איתי בהתלבטויות שלי במהלך כל השנה הזאת הכל התמודדתי איתם לבד, מותר להגיד שגם היזלתי דימעה על השכנוע העצמי שרכשתי במהלך השנה הזאת.
והינה מתי שאני אומר את זה פשוט קשה לי עם זה לא יאומן, באמת.
אני רוצה שתבחר חיה חופשית שאין לה שום סימן רע, נגיד פרפר לפי דעתי זה סימן רע, תמיד אני מסתכל על זה באופן שלילי זה מזכיר לי את המילה להתפרפר שאני לא כזה אוהב אותה.

חוץ מסוס לא עולה לי סום חיה בעלת סימן שלילי.

אז אני רוצה להיות כמו סוס, חיה אצילית, יפה ובעיקר חיה מאוד חופשית עושה באמת.
עכשיו אני מרגיש כמו, ציפור כלואה בתוך כלוב מוצב אצל אנשים שלא רואים, אמנם נכון הם גידלו אותי 24 שנה אבל הגוזל הקטן שלהם צריך להגיד שלום לקן שהוא אותו אוהב ולקום וללכת, בעיקר ללכת בחופשיות ובעיקר מתי שאני מחליט החלטה כל כך חשובה כלשהי במהלך לחיים שלך וקיבלתי את ההחלטה שלי! אני עובר ריצת מסוכות בהחלטה הזאת, כי אני בן אדם שחייב להקשיב לכל בן אדם שבמיוחד אם הוא קרוב אליך אז זה בכלל משמעותי.

אז את כל הדברים האלה אתה יכול להגיד לעצמך אתה לא צריך אותי בשביל זה.
תרד מהבמה הזאת, תן לאחרים לעלות עליה, לך תתמודד עם הבעיות שלך בעצמך, מצידי תקנה לך אטבים ותפקח לך את העיניים העיקר שתראה מה אתה עושה ועל תעשה אותם על עיוור, אל תקפוץ למים הקרים, קודם כל תחמם אותם ואחר כך תקפוץ, אולי במים בכלל טעמים והם לא מלוחים כמו מיי ים או מים שאפשר שאי אפשר לשתות מהם, בכלל אם אתה יכול לשחות אז אל תהסס, ישר תקפוץ לבריכה הזאת.
שבור את הבמת היחיד הזאת שבנית לעצמך היא לא טובה לך, היא סוג של שקר שאתה חושב שהוא נכון.
אני חושב שכל ההרצאות שאתה הרצאת לי נגמרו.
ואם תשים לב, אני לא הייתי שם אתה היית לבד על הבמה.
אז אתה שוטף פנים והולך הבייתה.
קו 1א מוביל אותך ישר לאיזור תעשיה, לך תבחר מה אתה רוצה לעשות בינתיים לפני שאתה לוקח קו אחר לבריכה.

הוא הלך.
ישבתי בספסל העירוני בחוץ מדמיין אותי עוד 10 שנים, איפה אני איהיה ומה אני אעשה ובינתיים החלטתי.

תגובות