יצירות אחרונות
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סלון ספרותי: 20 (7 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/12/2024 11:30
הן אוהבות אותי,המילים. לבמת הדיון של נורית (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -22/12/2024 10:14
סִפּוּר טוֹב // רָטֹב הוּא מִלִּים הַשְּׁזוּרוֹת בִּדְמָעוֹת. (0 תגובות)
משה חזן /הודעות -22/12/2024 07:55
אוחז וסורק / חצר ילדותי (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/12/2024 04:21
דרך המילים (13 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/12/2024 22:15
צחוקו המתגלגל (3 תגובות)
עונתיים /סיפורים -21/12/2024 22:14
הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁבַּכְּתִיבָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (16 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/12/2024 21:59
סיפורים
מזחלפני שנים פגשתי אותה עת נהגה לעמוד שעות על מזח הדייגים בחוף תל אביב ולהביט בהם ובים מבלי לזוז ממקומה
שנינו היינו די קבועים שם יותר מהדייגים הדגים והגלים דייג זה הדבר האחרון שמתאים לי את זה הבנתי רק אחרי שממש ניסיתי ובמקום להירגע התעצבנתי אבל שוטטות על המזח הלוך ושוב במיוחד בים נתזים רועש היה ועודו אחד מהדברים החביבים עלי המזח הוא מפלט ומקלט המייצר סוג של בדידות יבשה חלקית ומבורכת היא נהגה לעמוד קרוב מאד לקצה האבן המסותתת ועל פי המצוק קרוב מדי מכדי שאוכל לעבור לפניה ולראות את עיניה וכך במשך חודשים ארוכים זכיתי לראות רק את עורפה ובימים סוערים במיוחד אפילו את צדודיתה נשברת בשלולית המים שנקוותה על המזח לצידה בזעם הגלים הנשברים בעת ההיא עסוק בעצמי ללא שייר לא מצאתי סיבה מיוחדת להקדים בואי לפניה על מנת לראותה מתקרבת ותמיד כשהגעתי היא כבר עמדה שם פניה מערבה אך כשלא מצאתיה מדי פעם הייתה חסרה לי והשוטטות הייתה נפגמת פעם אחת הגעתי ולא ראיתיה עומדת במקומה הקבוע וכבר חשתי איך חסרונה מטריד מנוחתי ואז הבחנתי בה בפינה אחרת רחוקה משפת המזח ישובה על כסא קטן מתקפל עשוי מבד במסגרת מתכת חלפתי על פניה לא עוצר מבעד סקרנותי הממושכת לסובב את ראשי ולהביט בפניה שהיו חיוורות ונאות עם עיניים ירוקות גלויות ושקועות ועוד בטרם הספקתי לסובב ראשי ממנה היא פלטה לכיווני סוף סוף אני יודעת איך אתה נראה חייכתי ועניתי במבוכה קלה , זה הדדי ושנינו צחקנו בהקלה אני חולה לאחרונה ומתקשה לעמוד שם היא הוסיפה ואני ראיתי בכך הזמנה מעודנת להישאר לצידה ולשוחח ודיברנו דיברנו אז ואחר כך דיברנו המון דיברנו על הכל מזח של מילים היא הלכה ונחלשה עם הזמן ועם השיחות למדתי שהיא מפתח תקווה וכשהיא לא באה לכאן היא נוהגת לבקר בבית הספר לגננות ושתלנות בפתח תקווה , זה די דומה לכאן היא נהגה לומר ואני לא הבנתי כיצד אך לא שאלתי כשחדלה יום אחד לבוא והיעדרותה הפכה ממושכת וקבועה נסעתי לבית הספר לשתלנות וגננות בפתח תקוה. לאחר בירור קצר התברר שמכירים אותה היטב ואכן נהגה לבקר ולאחרונה די בקביעות וידעו לספר שרק לפני כשבוע הוכרעה על ידי מחלתה, כשביקשתי, לקחו אותי למקום בו נהגה לשבת לאחרונה היה זה מזח קטן קשתי מעץ על אגם שלולית מים קטן
על מעקה העץ המקולף מצבע היה חרוט בכתב מרושל
במים הדלוחים לא השתקפו פניה אבל לרגע היא הייתה שם לידי פניה מערבה ודיברנו שוב
על פגישה ועל מזח אחר
כל הזכויות שמורות תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |