יצירות אחרונות
כְּשֶּהַתוֹתַחִים רוֹעֲמִים (0 תגובות)
אביה /שירים -04/05/2024 16:45
הַלֵּב. הַלֵּב. (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -04/05/2024 11:58
עמימות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -04/05/2024 11:30
ימים חסרי נשימה (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -04/05/2024 08:58
ויפה, כה יפה הדרך (9 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -03/05/2024 22:07
יְחֶזְקֵאל שׁוֹפֵט אֶת יְרוּשָׁלַיִם/ מאת: אהובה קליין (c) (4 תגובות)
אהובה קליין /שירים -03/05/2024 16:32
תותחים (10 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -03/05/2024 13:49
סיפורים
מכתב פרידה - מסיבת הפתעהלראשונה נפגשנו כשהייתי בן 16, התאהבנו בלפיתה ראשונה של שפתיים. הסתרתי אותך מפני הורי, כי ידעתי שלא יסכימו לקשר הזה שלנו. אמא תמיד אמרה שאת ממשפחה לא טובה, אך אני התאהבתי בך. ואת, חזרת והוכחת תמיד עד כמה את איתי. בשמחת מסיבת הגיוס שלי, בקשיים שבשירות הצבאי. באושר ובעצב.. בכל מצב, קשה וקל, את היית היחידה שלא נטשת. לא הפנית עורף. תמיד איתי. בימים ובלילות... זוכרת איך היינו נרדמים בלילה...? כמה חורים השארנו בשמיכות ובסדינים מלהט התשוקה שלי אלייך? את השקערורית שהותרת בשלט של הטלוויזיה כשנפלת עליו, כאשר נרדמנו יד ב...? מזל שנפלת עליו, אחרת היינו נשרפים מאהבה... תמיד תמיד היית טובה אלי. תמיד איתי ועל כל אלה אני מבקש להודות לך. ואפילו קצת בהתרגשות... את וודאי כבר מבינה מה אני הולך לומר לך, אבל תשמעי... זו לא את, זה אני... בעצם, לא רק אני... זו גם את... בהחלט, יש לך חלק נכבד בהחלטה שהגעתי אליה, כמו כל מיני החלטות שלקחתי בחיים, שהיו מושפעות מן הצורך שלי להיות במחיצתך... אז למרות כל התודות שאני חב לך, על היותך איתי בכל מצב, אני גם חייב לומר לך עד כמה ואיפה לא היית בסדר! על מה את מסתכלת? למה את מביטה בי מופתעת? שאספר לך איפה את לא היית בסדר? אז הנה, כעת אני כועס ואת תקשיבי לי עד הסוף! כאשר התאהבתי בך, לא סיפרת לי שאני עלול להתמכר אלייך! כאשר אפשרתי לך להיכנס לליבי, את פרצת לך דרך לעוד מקומות בגופי וכמו זפת, הותרת עקבות בלתי ניתנות למחיקה! התיישבת לי על קנה הנשימה ודאגת לקצוב את נשימותיי, כדי שאהיה תלוי אך ורק בך וזה גבר, בכל פעם שאמא שלי ראתה אותנו יחד ושוב חזרה ואמרה שאת לא מבית טוב! לא אהבת את אמא שלי ובגלל זה התנקמת בי! אז... אחרי 39 שנות יחד, כולל ניסיון כושל של חיים בנפרד למשך תקופה, אני מחזיר לך את טבעת העשן, שבעזרתה חנקת אותי ואני נפרד ממך לתמיד! ואני מבקש, אל תנסי לתקשר איתי, אל תנסי לחזר אחרי ואל תארבי לי ברגעים שבם אולי יהיה לי קצת קשה, כי לא אתרצה! ואת יודעת למה? כי היום גיליתי שאני הרבה יותר חזק ממה שחשבתי ושאני מסוגל לעמוד בהחלטתי זו, מבלי להיות תלוי בך יותר! ובכל זאת, בואי רגע החוצה, יש לי משהו... מבלי שהאורחים יראו וישמעו... אני לא רוצה להכאיב לך, לא אמעך אותך במאפרה... את רואה את המרחק מהמרפסת למדרכה...? אז אני מציע שתקפצי... תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |